גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף סז.
ד"ה שכח וכו' ולא לעוותי דלא מועיל ביטול שהרי תחלת העיוות על ידי וכו' כצ"ל:
שם ד"ה כמאן וכו' לעיל בשמעתין וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה ליישב דר"א לא אמר דדי כשמבטל לאחד אלא לאותם שעירובייהו גבייהו אבל כשמבטל לאותם שאין עירובייהו גבייהו מודה ר"א דלא מועיל הביטול ודו"ק:
שם רש"י ד"ה אליבא דמ"ר וכו' דאין אוסרין אין מבטלין וכו' כצ"ל: (שם) תוס' ד"ה אני אומר מבטלין פי' בקו' וכו' ומיהו קשה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד נראה לתרץ דלתירוצם השני דלקמן הא דאמר אליבא דמ"ד אין שוכרין היינו רב אסי וס"ל כר"מ ולכן הוי תרתי ולעיל משמע שגם רב אסי לא אמר אין שוכרין אלא משום דאתי נכרי בשבת ודו"ק:
שם ד"ה אני אומר מבטלין אע"ג וכו'. לפי גי' מהרש"א הוא דבור א' עם דבור דלעיל ומ"ש אני אומר מבטלין הוא סיום הדברים דלעיל ומ"ש אע"ג וכו' הוא ענין בפ"ע ע"ש: