אור ברסלב
גנזי יוסף עירובין › דף סו:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

עירובין · דף סו:

דף סו.

תוס' ד"ה אלא לאו וכו' מתבטל העירוב לגמרי וכו'. עיין במהרש"א ולענד"נ דמכאן הי' אפשר לדחות דכיון דמ"מ מתבטל העירוב עד שישכרו וא"א לעשות באופן שיהא העירוב קיים כל השבת בלי תיקון אחר קרי לה אין מערבין ומ"ש התוס' ושוב אינו חוזר למקומו אע"פ שחזרו ושכרו אליבא דאמת כתבו כן אבל אם אפילו חוזר ע"י שכירות מ"מ כיון שצריך שכירות נקרא אין מערבין ודו"ק:

שם ד"ה שהמבוי וכו' וחד מנייהו באחריתי. מהרש"א הבין שכוונת התוס' שהאחת בתוך האחרת דהיינו הבית בתוך החצר לכן הקשה מדברי התוס' (דף י"ב ע"ב) ד"ה ובתים וכבר השיגו הח"צ בת' סי' י"ד שכוונת התוס' שחזר בו שמואל ולא הכריעו התוס' הי מנייהו אמר לבסוף שהי עיקר ע"ש: (שם) גמרא וצריכא וכו'. נ"ל דהא דס"ד דמקשן דתלוי זה בזה היינו משום דמאן דס"ל דלשון משנתנו דוקא חצר ממילא נתמעט חורבה ומחצר לחצר ומאן דס"ל לאו דוקא לא נתמעט לא חורבה ולא מחצר לחצר והתרצן השיב דאפילו דוקא צריך סברא למעטם וכיון דאין סברתם דומה זה לזה לא ילפינן חדא מאידך ודו"ק:

שם רש"י ד"ה אין ביטול רשות מבן וכו' דהא כיון דבטלי וכו' כצ"ל: (שם) ד"ה אין ביטול רשות מחצר וכו' וכיון וכו' ועוד וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד לא שינה רש"י פירושו כאן מהנך דלעיל וגם כאן הפירוש אף לבני חיצונה ושניהם אסורים חיצונה משום רגל של זה האסור במקומו ואין מועיל בטול רשותו ופנימית משום רגל חיצונה שהעירוב מרגילה וקיצר רש"י וסמך אלעיל אלא דאכתי קשה לו נימא דחיצונה תיחד דשא ותשתמש כיון שהעיות מהפנימית כדאמרינן לקמן דהיכי שהעיות מהחיצונה דהפנימית אחדא דשא ומשתמשא לכן כ' רש"י דכיון שהפנימית אסורה משום שהעיות בא ממנה וכמ"ש רש"י לקמן ד"ה שכח חיצונה נמי אסורה מפני רגל האסורה במקומה ור"ל דדוקא היכי דליכא דריסת רגל אלא ע"י עירוב אמרינן לתקוני שתפתיך אבל פנימית בחיצונה שיש להם דריסת רגל גמור אוסרת עליה אע"פ שהעיות הי' ממנה ועוד דא"א לחיצונה ליחד דשא ולהשתמש שאין עירובה אצלה ודו"ק:

שם תוס' ד"ה נתנו וכו' הא פשיטא לן וכו'. ר"ל אע"ג דמ"מ אסרי אבני חיצונה כמ"ש רש"י מ"מ אותו היחיד יהא מותר לטלטל. כ' מהרש"א בין בני פנימי בין בני חיצונה ע"ש ולא הבינותי למה לי דבני חיצונה ג"כ יבטלו לו רשותם הא כיון דפנימית בטלו לו רשותם מותר הוא במקומו ובני חיצונה לא אסרו עליו דאין להם דריסת רגל עליו כיון שאין עירובם בפנימית דנימא עירוב מרגילם וגם איך יכולים בני חיצונה לבטל אליו רשותם הא אין ביטול רשות מחצר לחצר וע"כ אסור הוא בחיצונה ומותר בפנימית וגם היכי דשכח אחד מן החיצונה לא מועיל דלבטלו ליה רשותם דפנימית אוסרת עליו ואין יכולים לבטל לו רשותם ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה