גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף סו.
ד"ה דאתא וכו' בהג"ה כי אמרינן שבת וכו' כצ"ל נ"ל. וכן צריך להגי' גם במהרש"א. ושם או נטלה קורתו או לחיו וכו'. היינו לר' יהודה לקמן (דף צ"ד ע"א) או בעיר המוקפת חומה כדאיתא בא"ח סי' שס"ה ס"ז ע"ש: (שם) בתוס' משום דא"כ בטלת תורת עירוב וכו'. עיין במהרש"א עד ולמאי דקאמרינן וכו'. ולא הבינותי מה שייך כאן לומר יאמרו עירוב מועיל במקום נכרי דהא העירוב אינו מועיל כלום אלא שכירות רשות והביטול ואפשר דה"נ קאמר דמה"ט דהביטול מועיל בלא עירוב ממילא לא שייך לומר יאמרו עירוב מועיל דהא העירוב אינו מועיל כלום ודו"ק:
שם ד"ה יפה וכו' דכל מקום שאוסרין ואין מערבין אין מבטלין וכו' כצ"ל:
שם גמרא ואי דאתי מאתמול לוגר מאתמול. צריך ביאור אמאי צריך לפרש ואי דאתי מאתמול הא שמואל קאמר אוסרין ואין מערבין אין מבטלין ואי נימא דכשאתי מאתמול נקרא אין מערבין כ"ש כשלא אתי מאתמול ונ"ל דאי הוי אפשר לפרש דאתי מאתמול הוי אמרינן דדוקא אתי מאתמול שלא היה יכול מאתמול לערב כיון שהיה הנכרי שם אבל אתא בשבת היה אפשר לערב מאתמול עד שיבא הנכרי ודחה לוגר מאתמול וכיון שהיה יכול לערב מאתמול אחר השכירות צא נקרא אין מערבין אע"כ דאתא בשבת וכיון שלא היה יכולין לערב שיועיל על כל השבת קרינן בי' אין מערבין ולכן כתבו התוס' דאם אין הנכרי רוצה להשכיר ר"ל דלעולם בעינן שלא יהא יכולין לערב כלל מאתמול ודוקא דאתי מאתמול ולא רצה להשכיר שא"י לערב לא ע"י שכירות ולא בלא שכירות דא"כ גם בשבת לא מועיל הבטול ואפילו מתרצה היום מ"מ כיון שהי' יכול להתרצה מאתמול מערבין קרינן בי' וע"כ מיירי שמואל בדאתא בשבת וזה נקרא אין מערבין כנ"ל וכמ"ש התוס' בדבור שאח"ז וע"ש במהרש"א עד מ"מ לא הי' לו לשמואל וכו' נ"ל דכוונתו שגם לאביי א"א לומר דשמואל מיירי באינו רוצה להשכיר שלא הי' לו לתלות באין מערבין ולרבא יש עוד הוכחה שהרי הביטול אינו מועיל כלל אבל ק"ל שזה לא נזכר בדברי התוס' כלל ויותר נ"ל לפרש שההוכחה לאביי הוא כמ"ש התוס' לקמן דאכתי מערבין קרינן בי' אלא דלרבא באינו רוצה עדיין להשכיר יש עוד הוכחה דהביטול אינו מועיל כלל וכשמתרצה עתה לא נשאר רק הוכחה זו דאכתי מערבין קרינן בי' כמו לאביי ואפשר גם כוונת מהרש"א הוא כן. ומ"ש עוד מהרש"א ודע וכו' אינו מובן דלפי האמת שמסקו התוס' דמערבין קרינן בי' א"ש לאביי ודו"ק: