גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף יג.
תוס' ד"ה ע"ז וכו' לא שייך וכו'. עיין במהרש"א אכן לקמן (דף ע"ב ע"ב) בתוס' ד"ה אבל הקשו אמאי אשמעינן דמודו ב"ש ואפשר דמהרש"א מחלק דדוקא בלשון לא נחלקו לא שייך להקשות אמאי דקאמר דמודו ב"ש אבל בלשון בד"א משמע דאשמעינן דין חדש ושייך שפיר להקשות אפילו כה"ג ומ"מ אין דעתי נוחה בזה דמ"מ מנ"ל להתוס' לחלק בזה דהא ראייתם משבת (דף קל"ה ע"א) דפריך הכי והתם קאי אמה שאמר ר"א הקפר שנחלקו ומנ"ל דבלשון בד"א שייך להקשות אפילו אמ"ד לא נחלקו אלא משמע דלא ס"ל כלל חילוק בין מ"ד נחלקו למ"ד לא נחלקו. שוב ראיתי בריטב"א שהביא בשם התוס' קושיא זו על אותו התלמיד וכ' ליישב בשם י"מ דהאי תלמיד אתא לפרש לנו דברי רשב"ג דאמר לעיל (דף י"ב ע"א) דבמבוי פחותה מד"א א"צ כלום דאין ר"ל א"צ כלום ממש, אפילו לב"ה אלא א"צ לחי וקורה לב"ש אבל צריך לחי אלל קורה ולא הבינותי דאכתי רשב"ג גופי' מאי אתי לאשמעינן וע"ק דהא האי תלמיד הוא ר"מ וקשה לומר דר"מ בא לפרש דברי רשב"ג שהי' בדורו כדאיתא בסוף הוריות ומשמע דכשהי' ר"מ תלמיד גם רשב"ג הי' תלמיד וכ"ש דמשום ר' ישמעאל אמר וקשה מאוד דר' ישמעאל בא לפרש דברי רשב"ג ונלענ"ד שבא להורות דלא נימא דדוקא פחות מד"א פליגי ומד"א עד י' מודו ב"ה דבעינן לחי וקורה קמ"ל דאדרבה להיפך משא"כ לקמן (דף ע"ב) א"א לומר דקמ"ל דלא נימא דדוקא בעירוב בא אצלן פליגי דא"כ לא הו"ל לב"ה לומר עירוב אחד לכולן אלא פטורי לגמרי דבית שמניחין בו עירוב א"צ ליתן פת אע"ג דבברייתא שם איתא אם היה עירובן בא אצלן עירוב א' לכולן אפשר לומר דנקיט לישנא דב"ה אבל אב"ה גופא קשה וע"כ דמוליכין עירובן למקום אחר ודאי פליגי לכן הקשו שפיר ובשבת שם אה"נ דמתרץ כן דלמא ה"ק לא נחלקו ב"ש וב"ה בדבר זה ר"ל דאשמעינן דלא נחלקו בחול כפירש"י ודו"ק ועיין בא"מ רפ"ב דנזיר: