גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
עירובין · דף יב:
ד"ה הב"ע וכו' וריב"ן מפרש וכו'. עיין במהרש"א ודבריו אינם מובנים לי דהיכי דלא קיימו מחיצות לא אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה כדלקמן (דף י"ז ע"א) וכ"כ מהר"ם ע"ש אכן גם דברי מהר"ם אינם מובנים לענ"ד דהיכי דנשארו גידודי ודאי לא חמיר נפרצה בשבת מנפרצה בע"ש דמה לי אם לא היו מע"ש אלא גידודי גבוהים עשרה ובשבת כיסה אותם המים ומה לי כשהיו מע"ש מחיצות גמורות ובשבת נפרצו ונשאר גידודי גבוהים י' והמים כיסה אותם וכי משום שהיו מחיצות יותר מע"ש גרע אלא נלענ"ד דנפרצה מע"ש לאו דוקא אלא ר"ל דהפירצה יכול להיות אפילו בע"ש אלא דהמים ע"כ מיירי שבאו בשבת ואז אמרינן שבת הואיל והותרה הותרה כיון דקיימי גידודין ודו"ק:
שם בת"י ואע"ג דהכא אמר דבעשר א"צ כלום והתם בעינן אפילו בעשר וכו' כצ"ל. ור"ל דרב יהודה (בדף פ"ו) ס"ל דאפילו בעשר בעינן שיראו ראשי קנים. ומ"ש דאיכא למיחש וכו' דדוקא בפרצה הוי בעשר כפתח ואיכא היכרא אבל בין שתי חצרות אפילו בעשר חיישינן דלמא אזיל דלי לאידך גיסא. וה"ה שהי' יכול להקשות דהתם המחיצה עשויה לשם מים ואפ"ה בעינן שיראו ראשי קנים ועיין מהר"ם ודו"ק:
שם רש"י ד"ה הכשירו בקורה וכו' בין לקולא בין לחומרא. משמע לכאורה בין שיהי' רה"י לקולא ובין שיהי' רה"י לחומרא אבל אינו מובן דמהו רה"י לקולא הא גם אם אינו רה"י כרמלית הוא ומותר מדאורייתא לטלטל בתוכו ומתוכו לרה"י ומרה"י לתוכו ונ"ל דכוונתו דהמחיצה הרביעית קולא וחומרא דאם אין לו רק ג' מחיצות הזורק מרה"ר לתוכו פטור והוי קולא ואם יש מעט ממחיצה רביעית הוי חומרא דהזורק מרה"ר לתוכו חייב ועיין בריטב"א ודו"ק: