גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מועד קטן · דף יט:
ד"ה והתניא וכו' הקשה בתוספות וכו' ולענ"ד נראה ליישב קושייתם דמייתי והתניא אהא דמפרש לא בטלו לענין שאם לא גילח ערב הרגל וכו' ואפשר דכוונת התוס' דמ"מ הי' לו לומר נמי כתנאי:
שם ד"ה שאסור וכו' ובשביעי לרבנן וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד מ"ש ובשביעי לרבנן קאי אלעיל דבשביעי לרבנן לא אמרינן מקצת היום ככולו ואין כוונתם להקשות מרבנן על אבא שאול אלא משמע להו דרבנן ואבא שאול פליגי דרבנן ס"ל שגזרו ז' ימים ואבא שאול ס"ל שלא גזר אלא ששה ימים וקצת משביעי ולא קשה להו אלא ממאי דס"ל לאבא שאול דכשחל שביעי בערב הרגל מותר לגלח הרי דאמרינן מקצת יום ז' ככולו לענין גזרת שלשים ולכאורה היו יכולין להקשות משמיני לרבנן אלא דניחא להו להקשות משביעי לאבא שאול דאע"ג דבתחלתו היה עליו גזרת שבעה מ"מ אמרינן בו מקצת היום ככולו לענין שלשים וראיתי בש"ס ד' זיטאמיר נ"ב במקום ובשביעי לאבא שאול שצ"ל ובשמיני ואינו מובן ואפשר דר"ל שצ"ל ובשמיני ובשביעי לאבא שאול ור"ל ובשמיני לרבנן ובשביעי לאבא שאול וכמ"ש: (שם) ד"ה דלא נוהגין וכו' ומיהו י"ל דנותן טעם וכו' ר"ל שבא לפרש טעם דאפשר לחלק בין שלשים לשבעה ולכן אפשר לומר דמתניתין איירי דוקא למנין שבעה:
שם ד"ה ומלאכתו וכו' אע"ג וכו'. לא ידעתי מאי קשה להו דהכא כיון שכבר עברו ז' ימים שאני וכ"מ ביו"ד סי' שצ"ט ס"ב ע"ש ואפשר דאין כוונתם להקשות אלא מתחלה כתבו אפילו בביתו אע"ג וכו' ור"ל דכאן שאני מהתם כיון שכבר עברו ז' ימים ואח"כ כתבו וי"ל וכו' לדחות דאין ראי' מכאן לחלק בכך ומ"מ קיי"ל כחילוק זה וכ"מ לקמן (דף כ' ע"א) בד"ה שלשה. ובמהרש"א יש ט"ס ברש"י וצ"ל כיון שעמדו וכו':