גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף כו:
ד"ה אוגורה וכו' הוי דיחיד וכו'. נ"ל דצ"ל ליחיד וכוונתם דר"מ לטעמי' דס"ל דאסור למכור של רבים ליחיד וכיון דלרבים מוכר מותר למכור על תנאי וה"ה אוגורה ומשכונה מותר בזה וגם רבנן לא פליגו עלי' במוכר על תנאי או אוגר או ממשכן לרבים בל כאן מיירי ליחיד ולרבנן דמותר למכור ליחיד היינו דוקא ממכר עולם אבל על תנאי או אוגורה או משכונה אסור ולא הוי סברות הפוכות כי במוכר לרבים על תנאי עדיף דלא הוי זלזול ובמוכר ליחיד ממכר עולם עדיף דפקעי קדושתם. ועיין במהרש"א עד ולר"מ הוי איפכא כצ"ל:
עם :
ד"ה מריש וכו' וקשה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד כוונת התוספות דלכאורה היה אפשר לומר דהוי תשמיש דתשמיש מטעם שאין מעמידין בתוכם ס"ת ערום בלא מטפחת והוי תרוייהו הארון והפריסא תשמיש דתשמיש לכן כתבו שהרי ע"כ פשיטא ליה דהארון הוי תשמיש וע"כ ס"ל דדרך כמה פעמים שנגבה המטפחת והוי הארון תשמיש להס"ת גופיה וא"כ אמאי מספקא ליה בפריסא דכיון שהפריסא בתוך הארון הי' לו להיות קדושתו חמירה מהארון ויהי' פשיטא ליה דהוי תשמיש כמו הארון: