גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף כו.
רש"י ד"ה זו דברי וכו' אמרה. נ"ל דכאן הס"ד ואח"כ מה"ד הואיל וכו': (שם) ד"ה ומה הי' וכו' אבל צפונו של מזבח ודרומו וכו' עיין בזבחים (דף נ"ג ע"ב) ברש"י ד"ה דאמר רב שמואל ובד"ה רצועה שגם צד דרומו של מזבח הי' שייך ליהודה חוץ אמה אחת סמוך לקרן דרומית מערבית וכן צד מזרח לא הי' כולו ליהודה אלא עד אמה אחת סמוך לקרן מזרחית צפונית וא"כ צריך ביאור מ"ש רש"י כאן דדרומו של מזבח היה לבנימן ומשמע דמזרחו הי' של יהודה דמ"ש דרומו ממזרחו הא תרווייהו היו של יהודה חוץ מאמה אחת ונ"ל שהוא ע"פ מ"ש רש"י שם דמזרחו הי' בחלקו של יהודה ושאר כל המזבח היה בחלקו של בנימן אלא שרצועה יצאה מחלקו של יהודה לדרומו של מזבח כפי רוחב היסוד לכן היה מקום יסוד צד דרום עד אמה סמוך לקרן מערבי של יהודה ע"ש ולפ"ז אפשר לומר דמ"ש רש"י כאן שגם דרומו של מזבח היה של בנימן היינו דלכן הוצרך לומר דרצועה היתה יוצאת דאל"כ הי' דרומו של מזבח של בנימן אבל מזרחו בלא רצועה יוצאת היה של יהודה כנ"ל:
שם גמרא לפיכך זכה וכו'. נ"ב דצ"ל שנאמר ובין כתפיו שכן וקאי על ונעשה אושפיזכן לשכינה אח"ז איתא ביומא ובזבחים שנאמר ובין כתפיו שכן:
שם תוס' ד"ה כיון וכו' נראה לפרש וכו'. ולפ"ז צ"ל דהא דאמרינן בי כנישתא זוטי הוה ואינהו עבדוהו ר"ל לצורך עצמן ולא לדעת שיכנסו שם רבים:
שם ד"ה ואמאי וכו' וי"ל וכו'. עיין במהרש"א עד וליכא לאקשויי וכו' ולענ"ד נראה דס"ל להתוס' דא"א לומר דס"ל לסוגיא דהכא דר"י היינו רבנן דר"מ ומפלגי בין כרכים לכפרים דא"כ אדמקשה אר"ש ב"נ אר"י תקשה ליה דר"י אדרבנן דהתם וע"כ מפליג בין כרכים לכפרים וע"כ צ"ל אלא מקום מקודש בלבד אע"כ המקשה דהכא סבר דר"ש ב"נ לא אתי כתנאי ולכ"ע אמר לשמעתיה וס"ל דר"י לא היינו רבנן דר"מ או לא ידע כלל ברייתא דרבנן דהתם לכן מקשה דר"י לא ס"ל כוותיה לכן שפיר כתבו התוס' דאלו הוי ידע מסקנא דהתם דר"י היינו רבנן דר"מ ואפילו של כפרים לא מטמאו בנגעים ע"כ בלא"ה היה מגי' בדברי ר"י מקום מקודש ולא היה מקום להקשות אר"ש ב"נ ואה"נ אלו הי' ידע דר"י היינו רבנן דהתם אפילו הוי ס"ל דיש חילוק בין כפרים לכרכים ע"כ בלאו ר"ש ב"נ הי' צריך להגי' מקום מקודש ולא הי' מקשה אדר"ש ב"נ אלא דקושטא קאמרו דאפילו של כפרים לדידהו לא מטמאו בנגעים או י"ל בדרך אחר דהתוס' הקשו דכיון דלא מפליג התם גם לרבנן בין כרכים לכפרים א"כ לא מסתבר לומר דר"ש ב"נ מחלק ביניהם לענין נגעים וכיון דס"ל דהיכי דלא מזדבן ודאי אינו מטמא בנגעים א"כ של כרכים ודאי לא מטמאו גם של כפרים אע"ג דמזדבני אינו מטמא והיה לו להקשות מדר"י דע"כ ס"ל דאפילו של כרכים מטמא וע"כ מזדבן וקשה אדר"ש ב"נ בין אכפרים בין אכרכים ואהא תירצו דהמקשן דהכא לא הי' סובר כן לרבנן דהתם והיה סובר דמחלקו בין כרכים לכפרים ורשב"נ ג"כ מחלק ומקשה ליה מדר"י ומ"ש התוס' לרבנן דר"מ דהיינו ר"י האמת כתבו אבל המקשה ודאי לא הי' סובר כן אלא דאלו לא אמר ר"י גם בשל כרכים גם המקשן היה מסתבר ליה דר"י היינו רבנן דהתם ואח"כ כתבו התוס' דאפילו השתא דלא ידע המקשה כל זה אלו הוי ידע סברת ר"מ דאע"ג דלא מיזדבנו מיטמאו בנגעים לא הוי מקשה אדר"ש ב"נ כנ"ל פירוש דברי התוס' דהכא אבל בסוגיא דהתם דמקשה הברייתות אהדדי שפיר כתבו התוס' דלא מסתבר לי' לומר דר"י כר"מ דמסתמא אתיא כרבנן דר"מ דהוא בר פלוגתיה כנ"ל: