גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
מגילה · דף כה.
במשנה ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון נקראין ולא מיתרגמין וגי' הב"ח לא נקראין ובתוספות יו"ט ד"ה ברכת כהנים האריך בזה והנה בב"כ משמע ודאי דנקרא כמ"ש התוס' יו"ט והמהרש"א בח"א ע"ב ד"ה מעשה דוד ואמנון דא"א בלא קריאת התורה וכ"ה הגי' ברי"ף ורא"ש וכ"פ הרמב"ם פי"ב מה' תפלה הי"ב וכ"נ מדבריו בפירושו אכן במעשה דוד ואמנון יש גירסות שונות דהרמב"ם בפירושו נראה דגריס לא נקראין ובחיבורו שם כ' דנקרא והתוס' יו"ט כ' דהרמב"ם בחיבורו כ' דאינו נקרא ולפנינו איתא שם דנקרא וכ"נ מדברי הכ"מ שם שהי' גורס כן וברי"ף הגירסא במשנה דנקרא ובברייתא דאינו נקרא וברא"ש הגירסא גם במשנה דאינו נקרא ועיין בק"נ אות פ"ח והנה לפנינו ברש"י במתניתין לא מפרש כלום ע"ז ובברייתא כ' ויש לא נקרין וכו' מעשה דוד ואמנון לא נקרין בהפטורה וכ"כ התוספות יו"ט בשם רש"י אכן הכ"מ כ' בשם רש"י במשנה מעשה דוד ואמנון נקרין בהפטורה משמע שכן היה גירסתו ברש"י והנה בגמרא לקמן ע"ב איתא ואלו נקראין ולא מיתרגמין רעבד"ן סימן משמע דר"ל ראובן עגל השני ברכת כהנים דוד ואמנון ולפ"ז לא מפרש כלל לא נקרין ואפשר לפ"ז דלא הוי גרסי כלל יש לא נקרין וכו' ומעשה דוד ואמנון נקרין ולפי גירסתינו בברייתא ויש לא נקרין והיינו מעשה דוד ואמנון צריך למחוק ד"ן מן הסימן וגירסתינו בגמרא היא כבי תרי ודו"ק:
שם
ע"ב):
תוס' ד"ה מעשה וכו' וקשה וכו'. לא ידעתי מאי קשה להו דלפי הירושלמי ודאי משמע דהטעם משום גנאי של יחיד בצבור אבל גמרא דילן דאמר עד וירא משה ומייתי ע"ז תניא רשב"א אומר וכו' משמע כפירש"י וצ"ל דס"ל להתוס' דלא פליגי ש"ס דילן וירושלמי בטעם הדבר אלא דש"ס דילן ס"ל דבפסוק וירא משה ליכא כ"כ גנאי לאהרן והא דמייתי תניא רשב"א אומר הוא ענין בפ"ע ומ"מ דעת רש"י נ"ל כמ"ש:
שם רש"י ד"ה אלא כבודו וכו' אבל אין לפרש כן וכו' ר"ל דלפירוש ראשון שפיר שגלה כולו עם כובד משאו של רעי וכובד עגבותיו וקראו ע"ש רעי שלו ועגבותיו לגנאי משא"כ לפירוש שני שהוא לשון שמחה על שהיקל מכובד רעי שבו ועגבותיו קשה הא לא היקל כלל שכולו גלה כאחד: