אור ברסלב
גנזי יוסף כתובות › דף פה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

כתובות · דף פה:

דף פה.

כתובות דף פו/א

ד"ה לאשה וכו' ואפילו קדים זמן הכתובה לזמן השטר וכו' עיין במהרש"א עד בזמן הזה דגובין מהן וכו' כצ"ל ומשמע מדבריו דמפרש מ"ש התוס' ואפילו קדים וכו' קאי אלעיל שכתבו דכאן נותנים לבעל חוב וכ"כ מהר"ם שיף אכן אפשר לפרש דקאי אמ"ש דהתם יהבינן לכתובת אשה אפילו קדים זמן כתובת אשה והוי הבע"ח כושל שבראיה ואפשר שרמזו לשניהם דבין כאן ובין לעיל אין חילוק ואפילו קדים זמן הכתובה:

שם ד"ה אמר וכו' וי"מ דאתולה כו' עיין במהרש"א שכ' בשם הפסקי תוספות דלר"ה ברי' דר"י גובין מיתומים גדולים אפילו מעות ולענ"ד תמוה לומר דר"ה בריה דר"י חולק אהא דאמרינן בכל דוכתי מטלטלין דיתמי לבע"ח לא משתעבדי ובפרט דאנן קיי"ל כר"ה ברי' דר"י וקשה לומר שיהיה כנגד כל הני סתמי דגמרא לכן נלענ"ד דאין הפירוש כן בפסקי תוס' והפירוש בתוס' בפנים מ"ש והואיל והדין שיתן מעות חוזר לההוא דתלה מעותיו בנכרי ור"ל כיון דלר"ה ברי' דר"י אשתעבד נכסי ממילא כל חד כדינו אשתעבדו נכסיה ביתומים גדולים כיון שאין הדין לגבות מהם אלא קרקעות לא נשתעבדו אלא הקרקעות ומיניה דידיה כיון שגובין ממנו מעות נשתעבדו גם המעות וממילא ההוא דתלה מעותיו בנכרי כיון דמיירי מיניה דדינו של הבע"ח במעות גם מעותיו נשתעבדו אלא לדידך דאמרת מצוה ואע"ג דאית להו נכסי ליתמי לא נחתינן עלייהו ר"ל ביתומים קטנים דלאו בני מיעבד מצוה נינהו לא נחתינן לנכסייהו אפילו ידעינן דלא פרע אביהם כגון בהני דרכים דאיתא בח"מ סי' ק"ח סעיף א' ג' דלא רמיא שעבודא אנכסי כלל וממילא מיניה אע"ג דמחויב ליתן מעות לא חל שעבוד עליהם וכ"ה הפירוש בפ"ת וז"ל אין נזקקין לנכסי יתומים משום צררי [היינו כר"ה ברי' דר"י דקיי"ל כוותיה] והשעבוד חל גם על המעות [ר"ל היכי שדינו לשלם במעות כגון מיניה חל שעבוד עלייהו] וצריכין לפרוע כשידוע שלא פרעו [ובהני ג' דרכים שידוע שלא אתפסיה צררי מחויבים גם יתומים קטנים לפרוע] ומעתה אתיא ההוא דקטינא דארעא שפיר כר"ה בריה דר"י דקיי"ל כוותיה:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה