גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף סד.
גמרא מ"ש שומרת יבם וכו'. אבל מלתא דרב תחליפא גופא ניחא דמיירי בלא באה מחמת טענה ובאמת אין חילוק בין ארוסה לשומרת יבם לעולם תבעה היא אין נזקקין לה ובסמוך דמקשה מ"ש לייבם וכו' לכאורה קשה דברי ר' פדת גופא שמחלק בפירוש בין תבע לחלוץ לתבע לייבם וצ"ל דהמקשן דלא אסיק אדעתיה משנה אחרונה באמת מקשה גם על ר' פדת וכ"מ בתוספות:
שם תוס' ד"ה תבע וכו' וי"ל שאינו רוצה וכו' נ"ל דכוונתם אי נימא דתבע לייבם אין נזקקין לו והיינו שאין מפסידין אותה כתובתה א"כ אם יחלוץ יצטרך ליתן לה כתובה לכן שפיר מקשה מ"ש לייבם וכו':
שם ד"ה ודיני חליצה וכו' ואדרבה יש להוכיח וכו' ואמרינן נמי וכו'. נ"ל דהנך ראיות דוקא לשיטת רש"י דמיירי שהיא רוצה לחלוץ אבל לפי מ"ש התוס' ד"ה תבע לחלוץ דמיירי שהיא אינה רוצה לא לחלוץ ולא לייבם לק"מ: