גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף נח.
ת"י ד"ה הא דחיישינן וכו' דאמר לעיל וכו' דף מ"ח ע"ב וע"ש ברש"י ותוס':
שם תוס' ד"ה הנהו וכו' ומפרש ר"ת קלא אית להו ולא שכיחי וכו'. ר"ל דלא שכיחי שיהיה כן ולא יהא להם קול והאי כיון שאין לו קול מסתמא אינו לסטים מזויין ולא מוכתב למלכות אבל אם מזדמן שהיה לסטים מזויין או מוכתב למלכות ולא היה לו קול מבטל המקח:
שם מדלא בדק וכו'. ר"ל כיון שיש לו קול אלו היה בודק מסתמא היה נודע לו ומדלא בדק סבר וקבל אבל דבר שאין לו קול אפילו בדק לא נודע לו:
שם גמרא ר' יהודה בן בתירא אומר וכו'. דס"ל דמסתמא ימי טומאה שליש מימי טהרה כמ"ש מהרש"ל ולא ביאר אי דוקא בבת ישראל לכהן או בנשואה וכר"ט או אפילו בארוסה בת כהן לכהן וכר"ע ור' יהודה ורשב"ג כר"ט ס"ל דבת כהן לכהן נותנים לה הכל תרומה ונחלקו בשיעור תרומה שצריך ליתן לה וס"ל לרשב"ג דמשערין אם צריכה חולין בימי טומאתה סאה צריך ליתן לה תרומה ב' סאין:
שם תוס' ד"ה ואפילו וכו' למידק הא מעיקרא לא אכלה וכו'. ר"ל דילפינן מזה דנשואה לישראל לא אכלה וממילא גם שומרת יבם בכלל שגם היא קנויה לישראל:
שם ד"ה השתא וכו'. עיין במהרש"א עד דבסיפא הוי לא זו אף זו לגבי רישא, וכו' כצ"ל והנה בירושלמי שלפנינו הגירסא אלא אפילו כולם בפני היבם וכו' אבל היא הגהת בעל מראה הפנים ע"ש והגירסא הישנה היה אלא אפילו כולם בפני הבעל: