גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף כו.
ד"ה אין בתר וכו' ועוד דלמ"ד קנסא לעניים וכו'. עיין מהרש"ל ומהרש"א שהקשו דלאו דוקא לכהנים עניים וכוונתם דדוקא לראב"ע כתבו התו' לקמן דלא שייך לומר דוקא לכהנים עניים כיון דמן הדין אף לכהנים עשירים ולא היה טעם לקנסם אבל לר"ע דמן הדין אין לכהנים כלום אלא ע"י קנסא של הלויים שפיר הקשו דאפשר דוקא לכהנים עניים:
שם אע"ג דלענין חלוקת מעשר הוו כישראל וכו'. ר"ל דמדינא אין לכהנים כלום לר"ע מ"מ ע"י קנסא דלויים נותנים גם לעניי כהנים: (שם) ד"ה והאמר וכו'. ר"ל ולוקמי משנתינו דלית ליה חזקת כשרות אע"כ ר' יוחנן עיקר דבריו אמשנתינו קאי ומוקי לה בדאית ליה חזקת כשרות ועיין פ"י:
שם היכי דאיכא ע"א דמכשיר וכו'. נ"ל דר"ל ומיירי שבאו העד המערער והעד המכשיר ביחד והיינו דאמר ר' יוחנן אין ערעור פחות משנים ר"ל כיון שאין מערער אלא אחד לא מחתינן ליה כיון שיש עד מכשיר והיינו דקתני מעלין לכהונה ע"פ ע"א ר"ל כיון שיש עד א' מכשיר לא מחתינן ליה ע"פ עד המערער אבל אם היה בא עד המערער לחוד אה"נ דהוי מחתינן ליה אפיו:
שם שהרי הקול פוסל והעד וכו'. עיין במהרש"א עד דא"כ לא הוה קאמר ר"י וכו' ומ"מ לא היו יכולים התו' לתרץ בפשיטות דהא דפריך מיניה בקידושין ובגיטין היינו משום דאר"י ד"ה אין ערעור וכו' ואי היכי שאין ע"א דמכשר ליה יש ערעור בחד לא היה לו לומר דכ"ע אין ערעור דהא אפשר לומר דר"י דוקא אערעור דמשנתינו קאמר שאינו בפחות משנים אבל אי גם במשנתינו היה מועיל מעיקרא ערעור חד לא הול"ל דכ"ע אין ערעור פחות משנים. וע"ע במהרש"א עד ולמ"ד דפליגי בצירוף וכו' ר"ל כמ"ש לקמן ע"ב סוף ד"ה אנן אחתינן ליה דאפשר לאוקמא שבאו שנים ואמרו בן גרושה ואחתינן ליה ואח"כ באו שנים בזא"ז דכשר הוא ע"ש ומ"מ מוכח דלר"י לא מועיל ערעור כלל פחות משנים אע"ג דע"כ צריך לאוקמא כאן בערעור ב' דאל"כ א"א להו לאפלוגי בצירוף עדיות דהא ע"פ ע"א הוי מסקינן ליה מדקאמר בלשון זה ד"ה אין ערעור משמע דהערעור לא מועיל כלל בפחות משנים: