גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף כה.
ד"ה או דלמא וכו'.
בת"י חיישינן שמא יעלה ליוחסין וכו'. ר"ל אי נימא שיאכל תרומה בע"א ולא נעלה אותו ליוחסין חיישינן שמא יעלו אותו וכמ"ש התו' לעיל ד"ה ואב"א לכן אמרו שלא נאכילו תרומה אלא בשני עדים ובאמת נעלה אותו ליוחסין ונ"ל שגם התוספות ס"ל שגם חלוקה בגורן הוי צנעא דלא הקשו דלא הוי צנעא אלא דלמה לי טעמא דצנעא הא בלא"ה שמא עבד כהן הוא והתו' מתרץ דצריך להאי טעמא אפילו יוצא מבית הספר דליכא למיחש שמא עבד הוא:
שם ד"ה לא במדי וכו' דלא אשכחן דאיקרי קדשים וכו' כצ"ל:
שם ד"ה לא חילוק וכו' ופליגי נמי וכו'. נ"ל דר"ל דברייתא קמייתא דס"ל חלה דרבנן ותרומה דאורייתא ס"ל דמסקינן מחלה בסוריא לתרומה דאורייתא וברייתא שניה דס"ל תרומה דרבנן חלה דאורייתא ס"ל דלא מסקינן בסוריא מתרומה לחלה והטעם הוא דברייתא קמייתא ס"ל כיבוש יחיד שמיה כיבוש והוי דאורייתא קודם שגלו וכמ"ש מהרש"א בד"ה נשיאות כפים וברייתא שניה ס"ל לאו שמיה כיבוש ולא הוי דאורייתא לעולם כמו בבל ומ"ש התו' וכ"ש דאכילת תרומה דאורייתא וכו' אגב גררא נקטו זה דזה לא הוי פלוגתא אחרת דפשיטא דמאן דס"ל תרומה דאורייתא חלה דרבנן מסקינן מתרומה לחלה כנ"ל: