גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
כתובות · דף יב.
ד"ה וניחוש וכו' ונראה לר"י וכו'. ר"ל דלעולם פריך שמא אסורה לו ובאמת אמתניתין לא מצי פריך דיכול לשנויי דא"י לטעון היינו להפסידה מכתובתה כדאמרינן לעיל (דף ט' ע"ב) דביהודה א"י לטעון להפסידה כתובתה אע"פ שיכול לטעון לאוסרה עליו ולא חיישינן שלא יבא לב"ד וע"כ דאסיק אדעתיה דאע"פ שאינו נאמן להפסיד כתובתה נאמן לאוסרה עליו אלא ארב אשי פריך דכיון דזו יש לה אע"ג דבעלמא אין לה נראה דבודאי נבעלה מחזקינן לה ול"ד להא דלעיל דאין שינוי בין זו לעלמא ומ"מ נ"ל ליישב פירש"י דהתם תליא בנאמנות דידיה שפיר אסיק אדעתיה דאע"ג דאינו נאמן לענין כתובה נאמן לאוסרה עליו אבל כאן דלא תליא בנאמנות דידיה משמע ליה דמדא"י לטעון לענין כתובה לא יהא נאמן גם לאוסרה ולא יבא לב"ד ונתיישבה גם קו' מהרש"א על רש"י ועיין בפ"י ובהפלא"ה ואין להאריך: (שם) רש"י ד"ה כל שלא מושמש וכו'. ר"ל דמשמש היינו שהוא ממשמש אחרים ומשמוש או מישמוש הוא שם דבר ומושמש היינו שנתמשמש ובת"י צ"ל ואירע שלא מושמש וכו' גילגל שלא מישמשוהו וכן וכו':