גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יומא · דף לג:
רש"י ד"ה אלא לר"י וכו' והא ליכא למימר וכו'. עיין במהרש"א והריטב"א הביא בשם רש"י ב' תירוצים דהא אף לתמיד אית לן לאקדומי' ועוד דאין מעבירין ע"ש:
שם ת"י ד"ה אימא חד וכו' אי להקדים דישון וכו'. לכאורה אינו מובן דאי נימא להקדים דישון להטבת חמש נרות ממילא יהי' בדישון תלת בבוקר ויקדים גם לדם התמיד וכ"כ הריטב"א ונ"ל דס"ל להתוס' דאפשר לומר דדוקא תרי לגבי חד עדיף אע"ג דהאי מכשיר או מכפר אבל תלתא לגבי תרי לא עדיף כיון דהאי דכתיב בי' תרי הוי מכפר ואהא תירצו דלזה א"צ וכו' וע"כ אי שדיי' לדישון היינו דליקדום לדם התמיד וע"כ תלתא בבוקר עדיף מתרי אע"ג דהוי מכפר וע"ש בריטב"א. עוד אפשר לומר דס"ל להתוס' דסברא זו דהכא תלת לא מועיל אלא נגד א' ולא נגד ב' לכן אי אתא להקדים דישון להטבת ה' נרות לא מועיל להקדים לדם התמיד ודו"ק:
שם ד"ה הניחא לר"ל וכו' א"כ לא כתב בהן אלא חד בבוקר בהטבת וכו' כצ"ל:
שם ד"ה חלקהו וכו' מקטר קטורת ובקטורת מפסיק להו וכו' כצ"ל: (שם) ותי' ראשון פי' הר"י וכו'. נ"ל דצ"ל על קושיא אחרונה ועוד תירץ הר"י על קושיא ראשונה וכו' ור"ל דעל קו' אחרונה שהקשה ריב"א שנחלק ב' גזירין תי' הר"י דבבוקר בבוקר משמע ליה בלא הפסקה אבל על קושיא ראשונה שהקשה הר"י מנ"ל לר' יוחנן לחלק הטבת הנרות לא ניחא לי' במ"ש התוס' לעיל מדכתיב בהיטיבו ולא בהיטב אלא מדכתיב את הנרות ולא המנורה:
שם ד"ה והדר יקטירנה ואע"ג וכו'. משמע להו שגם דישון הוא בכלל יקטירנה [ובאמת לא מצאתי מבואר מהיכי ילפינן דישון מזבח הפנימי] ותירצו דמ"מ כיון שיש סברא לכאן ולכאן מקדמינן הדישון ומאחרינן ההקטרה:
שם ד"ה קטורת וכו' והא לא מצינו וכו'. ר"ל דכיון דלא שדינן בבוקר דשני גזרי עצים אאברים לא נוקמי גם אדם אלא אמידי אחרינא ואי לא נשכח מידי אחרינא נוקמי גם אאברים דמנ"ל לחלק ביניהם ותירצו דהא דם וכו' וכשמוקמינן לי' אדם קדים להטבת שתי נרות דמכפר עדיף אבל אי נוקמי גם אאברים אכתי יהי' הכא תרי ובהטבת שתי נרות תרי כנ"ל: