אור ברסלב
גנזי יוסף יומא › דף לג.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

יומא · דף לג.

דף לב:

ד"ה עליה וכו' לשמו דפטר ר"ש וכו' לצורך כגון גבי וכו' כצ"ל: (שם) רש"י ד"ה ואיפוך וכו' וקרא כסידורה וכו'. לכאורה אינו מובן והריטב"א הביא בשם רש"י וקרא לאו בסדרא איירי ופי' דר"ל דאע"ג דקרא דעל מוקדה ודאי מיירי במערכה גדולה קרא לאו בסדרא איירי אלא במנין מערכות שהיו שם ומערכה גדולה הי' אחר מערכה של קטורת ע"ש אכן לענ"ד אינו מובן מה שסיים רש"י דהא בהקטר כל הלילה קאי דהא מערכה גדולה לצורך תמיד של שחר הוא ולא לצורך הקטר כל הלילה לכן נלענ"ד ליישב גי' שלפנינו ברש"י וכוונתו דודאי א"א לפרש ואיפוך אנא דקרא דעל מוקדה מיירי ממערכה של קטורת דהא היא העולה על מוקדה כתיב וע"כ מיירי ממערכה שנותנים עלי' איברי עולה לכן פי' ואיפוך להקדים מערכה של קטורת ור"ל לא אפוך הפסוקים דזה א"א כנ"ל אלא איפוך סדר המעשים להקדים מערכה של קטורת וקרא כסידורה דהא בהקטר כל הלילה קאי ולא מיירי קרא דעל מוקדה ממערכה גדולה אלא ממערכה שהי' מקטירין עלי' איברים ופדרים של אתמול והי' דולק כל הלילה וקרא דואש על המזבח תוקד בו היא מערכה ראשונה והיא של קטורת ואח"כ ובער עלי' הכהן עצים וכו' וערך עלי' העולה היא מערכה גדולה כנלע"ד:

שם ת"י ד"ה ואיפוך וכו' אלא אסדר מערכות מיירי וכו' כצ"ל נ"ל. ור"ל דנהפוך סדר המערכות שהשניי' של קטורת נסדר קודם מערכה גדולה וכדברי הריטב"א שהבאתי לעיל:

שם רש"י ד"ה ובער עלי' וכו' דסמיך לי' וערך עלי' נ"ל דכאן הס"ד ור"ל מדסמיך ליה וערך עלי' העולה מיירי ממערכה גדולה ואח"כ הוא דבור בפ"ע עצים שני עצים לפרש מנ"ל שני גזרי עצים:

שם תוס' ד"ה מכלל וכו' וי"ל וכו'. הקשה מהרש"א דל"ל קרא דהיא העולה ע"ש ולענ"ד לק"מ דהא אצטריך להקדימה למערכה של קטורת או דה"א דואש המזבח תוקד היינו מערכה גדולה אבל מערכה שניי' של קטורת הוי על המזבח הפנימי ודו"ק:

שם ת"י ד"ה תרי עלי' וכו' דערך עלי' ועל חלבי השלמים אינו מובן ונ"ל שיש ט"ס וצ"ל והקטיר עלי' חלבי השלמים ועלי' השלם דרשינן מהשלמים וכוונתם דמוהקטיר עלי' חלבי השלמים דרשינן שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר ומתיבת השלמים דרשינן עלי' השלם שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים. ועיין בריטב"א שכ' ג"כ דמוהקטיר עלי' שמעינן תרתי אלא שלא כ' מתיבת השלמים אלא מוהקטיר עלי' לחוד ידעינן תרוייהו שעל עולת התמיד יקטיר הכל לא קודם לו ולא מאוחר ממנו והמגי' חיים הקשה עליו בחנם כי כוונת הריטב"א דמ"ה דהעולה ידעינן דמיירי בעולת תמיד ולא בשאר עולות ומעלי' דרשינן שתהא קודמת וכ"ה כוונתו בריש (דף ל"ד) והמגי' הגי' שם בחנם וכן נוכל לפרש כוונת רש"י בכ"מ שהביא ע"ש ודו"ק ואין להאריך:

שם תוס' ד"ה אין מעבירין וכו' וי"ל דלא שייכא וכו' ונעביד לתדיר וכו'. נ"ל לפרש דבריהם דהיכי דאין לנו לעשות אלא חד והשני אינו מצוה כלל ולא ידעינן איזהו המצוה דנימא מטעם אין מעבירין דהמצוה בזה שהיא קרובה הא לא אמרינן דדלמא אין המצוה בזה אלא באידך ולא מעביר על המצוה כלל דהא זה אינו מצוה כלל. ומ"ש ונעביד לתדיר וכו' ג"כ פירושו כן ור"ל דה"ה דלא אמרינן נעביד לתדיר ולא לשאינו תדיר היכי דלא ידעינן דיוצא י"ח בתדיר לא אמרינן דכיון דתדיר הוא ודאי יוצא בו י"ח אלא דוקא היכי דיוצא י"ח באיזהו שירצה אמרינן מוטב לצאת בתדיר מבשאינו תדיר או היכי דבעינן תרוייהו תדיר קודם והארכתי בזה בעזה"י בפ"כ סוף ח"ה בדברי הח"צ סי' ק"ו והקצה"ח סי' ק"ד ס"ק ב' והבר"י א"ח סי' כ"ה ס"ק ג' ע"ש וכאן אין להאריך:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה