גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף לה:
ד"ה החולץ וכו' דלא שב מידיעתו הוא. לא ידעתי אמאי נקטו לשון זה דלשון זה מצינו בחולין (דף ה' ע"ב) ובהוריות (דף י"א ע"א) במומר שהביא קרבן על השוגג אבל העובר במזיד פשיטא דלאו בר קרבן הוא ומקרא מלא הוא בשגגה וצ"ע וע"ש במהר"ם א"נ נקיט וכו' כצ"ל:
שם ד"ה ונמצאת וכו'. עיין מהר"ם עד דאל"כ תקשה הא מתניתין וכו' אר' יוחנן וכו' ולא פליג רבנן וכו' כצ"ל:
שם גמרא אלא לדידך וכו' אמאי פסלה וכו'. עיין במהרש"א עד ה"ל לגבי דידה נ"ל דצ"ל דידיה דהא הא דפסלה מן הכהונה ג"כ לגבי דידה הוא וצ"ל דהא דאסורה בקרוביו ג"כ לגבי דידיה הוא דהא הא דאסורה בהם הוא משום שהם קרוביו:
שם תו' ד"ה הרי זו וכו'. עיין מהר"ם עד אדעתיה הא דהוולד וכו' וא"כ לר"ל יחזור ויבעול ולר"י עכ"פ וכו' של קיימא הביאה פוטרתה וכו' כצ"ל. וע"ע במהר"ם ד"ה כי פליגי בחליצה וכו' כצ"ל: