גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
יבמות · דף לה.
גמרא הוא דאמר כר' יוסי וכו'. עיין במהרש"א [זנות משום נשואין כצ"ל] עד אבל דוחק לשיטתו וכו' והרשב"א בחידושיו מפרש טעמא דגיורת לא שכיחא ולא גזרינן בה ולענ"ד אפשר לומר עוד כיון דדוקא כשמגיירת עם בעלה צריכה להמתין וצריך לגזור אטו מגיירת עם בעלה הא לא גזרינן דלא אשכחן בישראלית אלא גזרה זנות אטו נשואין ודכוותה בגיורת אטו נשואה כשמגיירת בפ"ע אבל לא אטו מגיירת עם בעלה עוד אפשר לומר דס"ל דגיורת נשואה גזרה אטו נשואה ישראלית וזנות אטו נשואה הוי גזרה לגזרה כנ"ל: (שם) רש"י ד"ה נפסלו וכו' ומעיקרא פרכינן הכי וכו' הוצרך לזה דלא תקשה מדפריך בפשיטות ואימא חייבי כריתות משמע דפשיטא לי' דחייבי כריתות לא פסיל לה:
שם תו' ד"ה כהנות וכו' ובכהנות אהדריניך וכו' כצ"ל:
שם ד"ה אע"פ וכו' ולר"י נראה דמבת כהן וכו' כצ"ל::
פרק רביעי: