אור ברסלב
גנזי יוסף חגיגה › דף כ:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

חגיגה · דף כ:

דף כ.

ד"ה והתניא וכו' ועוד לא הי' צריך וכו' עיין במהרש"א עד דהמתרץ לא אוקמא וכו' כצ"ל. וכוונתו דמ"ש התוס' דאי סתומות לא יטמאו בהעלמת עין הוא הוכחות המקשן דמשמע לי' דמיירי בפתוחות דאי סתומות וכו' ומ"ש התוס' ועוד וכו' אינו הוכחת המקשן אלא הוא הוכחת ר"י דסוגיא דהתם מוקי לה בפתוחות דאל"כ לא הי' צריך לאוקמי רישא במטהר לכך: (שם) ופריך מינה מכח ההיא דהכא. י"ל דר"ל דע"כ גם סוגיא דהתם ס"ל דאין אדם משמר מה שביד חברו כדאמרינן הכא ומכח זה פריך התם [ולא כמו דהוי ס"ל לעיל דסוגיא דהתם לא נחית לסברא דאין אדם משמר וכמ"ש מהרש"א] דאלת"ה וכו' א"כ הכא בשמעתין כי פריך וכו' ורצה לדייק דאדם משמר אכתי תקשה ליחוש כמו התם דלא נחית לסברא דאין אדם משמר וממ"נ אי נימא דע"כ מיירי בפתוחות מכח הוכחה דבסתומות לא יטמאו בהעלמת עין תקשה כמו התם ואי מיירי בסתומות ואפ"ה קשה לו התם שמא נגע גם כאן קשה כן אע"כ דהתם פריך מכח ההיא דהכא ונחית התם לסברא דאין אדם משמר דאל"כ אפילו מיירי בפתוחות מכח הוכחה דלעיל אכתי אפשר לומר דלא נגעו דמרתתי וע"ז סיימו ומיהו הוי מצי לאקשויי ולטעמיך וכו' והתם לא נחית לסברא דאין אדם משמר ופריך מכח סברא והכא המ"ל ולטעמיך אפילו אדם משמר מ"מ שמא נגע כנ"ל לפרש דבריהם ודו"ק: (שם) ד"ה מ"ש רישא וכו' ופי' לעולם וכו'. כ' מהרש"א כ"ז סותר דבור דלעיל וכו' ע"ש ולענ"ד אפשר לפרש דמ"ש התוס' ופירוש לעולם אין אדם משמר הוא פירוש דברי התרצן והמקשן הקשה מ"ש רישא ומ"ש סיפא אי ס"ד אין אדם משמר כפירש"י וכדברי התוס' דלעיל ומתרץ לעולם אין אדם משמר וכ"ת מ"ש רישא ר"ל ודקא קשיא לך מ"ש רישא וכו'. וגם פירוש מורי דהוי כמו ולטעמיך אע"ג דהוא דלא כפירש"י מ"מ מדברי התוס' דלעיל לא מוכח היפך זה דאפשר לפרש מ"ש לעיל כי פריך מ"ש רישא משום מה שביד חברו ר"ל מה דפריך מכח ולטעמיך ודו"ק:

שם ד"ה בבא וכו' כדי שיהיו מרתתים וכו'. ר"ל שיהיו מרתתים שיגעו ע"ה חבריהם ואי לאו הכי אלא שלא טיהרם לא מרתתי מליגע הם עצמם ודו"ק:

שם רש"י ד"ה בידים מסואבות שניות לטומאה דכיון וכו' כצ"ל נ"ל: (שם) תוס' ד"ה הנושא וכו' לא יטמא כלי חרס אפילו וכו' כצ"ל נ"ל:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה