גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
חגיגה · דף ד.
ד"ה אלא וכו' ואע"ג וכו'. עיין במהרש"א עד פירכא דשמעתין פר"א דמילה (דף קל"ו ע"ב) וכו' ונראה לפרש דלא וכו' למעוטי ספקא ולית לן דאצטריך וכו' כצ"ל:
שם אבל הא ק"ל וכו'. עיין במהרש"א עד אי לא כתיב קרא קיימינן וכו' דאפילו דרך נדבה וכו' כצ"ל נ"ל דתנאי לא שייך כלל באשה ודאי. והעולה מדברי מהרש"א דהתוס' דהכא ס"ל דאצטריך קרא למעוטי ספקא אלא שצריך תרי קראי לטומטום ואנדרוגינוס ומחד קרא לא ממעטינן אלא אנדרוגינוס והיכי דליכא שום יתורא לא ממעטינן כלום וצ"ל הא דאמר בפרק על אלו מומין הרי הוא אומר הזכר להוציא טומטום ואנדרוגינוס ולא צריך תרי קראי היינו דהתם לא מספקא ממעטינן טומטום אלא במטיל מים במקום נקבות כדאמרינן התם בגמרא ומטעם דהוי נקבה ודאי ולא צריך יתורא ומ"ש מהרש"א על מה שהקשו התוס' לייתי על תנאי דאימא אה"נ וקושטא הכי הוא אינו מובן דהא ברייתא סתמא מטעם טומטם ואנדרוגינוס ומשמע דפטורים לגמרי ונ"ל דכוונתו דאימא דקושטא הוא דהכי פריך בגמרא אצטריך קרא למעוטי ספקא וכיון דליכא קרא לייתי על תנאי ולפי פי' מהרש"א מקשים התוס' דהא אצטריך קרא דבלא קרא היינו אומרים דלייתי על תנאי ואשמעינן קרא דליפטר לגמרי. ומ"ש מהרש"א בריש דבריו בשם התוס' פ' ר"א דמילה דמפורשים סוגיא דשמעתין דפריך הא אצטריך לאנדרוגינוס ומנ"ל למעט טומטום ולבסוף כ' בשם התוס' דשם שפירשו דממילא הוי פטרינן ליה המעיין שם יראה דמפורשים סוגיא דהתם דכיון שצריך קרא למעט אנדרוגינוס מנ"ל למעט טומטום והקשו אמאי לא פריך מכאן דממעט טומטום ואנדרוגינוס ותירצו דשני מיעוטים כתובים כאן דתרי זכורך כתיבי ואח"כ הקשו אמאי דפריך הכא אצטריך קרא למעוטי ספקא ולא משמע להו לפרש דבאמת פריך מנ"ל למעט טומטום ולא תקשה קושייתם הראשונה והתוס' דהכא לא משמע להו מתרי זכורך תרי מיעוטי ודו"ק: