גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף סג:
על ברכות דף סג/ב
גמרא והא תניא חכם שטימא וכו'. לכאורה משמע שהוא כדין הורה אלא שהם לצערו סתרו דבריו ולא הורו למעשה וא"כ לא שייך להקשות מהא דחכם שטימא דמיירי שהורה לעשות וע"כ דמשמע להו שהורה לעשות וא"כ א"צ להקשות מהא דחכם שטימא דמיירי דהחכם טעה בהוראתו ואין חברו רשאי לטהר דמיירי שלא טעה אלא בשקול הדעת וצ"ל דמשמע להו דחנינא טעה בהוראתו והוא תמוה שנזדמן שטעה בכמה הוראות אם לא בדרך נס וצ"ל דהא דאמר להו מפני מה אני מטמא וכו' היינו נמי מטעם דלא טעה אלא בשקול הדעת ואפשר שהוא כדין הורה ולרווחא דמלתא מקשה מחכם שטימא דאפילו אי הוי ס"ל שטעה לא היו יכולין לסתור דבריו וכ"ש שכדין הורה ומתרץ כי היכי דלא נגררו בתריה עת לעשות להורות שלא כהלכה למגדר מלתא ודו"ק: