גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף סג.
גמרא כל כך למה וכו'. עיין במהרש"א ועיין בשטמ"ק שמיישב על נכון: (שם) רש"י ד"ה מעבר שנים וכו' דכתיב לשכנו תדרשו וכו'. הקשה מהרש"א דהא בשמעתין מייתי לה מקרא אחרינא כי מציון וכו' ע"ש. והנה קושיא זו כבר הקשו התוס' בסנהדרין שם ד"ה אין מעברין על הגמרא גופי' ע"ש ומ"מ הקשה מהרש"א שפיר על רש"י כיון דבשמעתין מייתי מקרא דכי מציון מי הכריחו להביא לכאן קרא דמייתי הש"ס בסנהדרין אכן מ"ש עוד מהרש"א דמקרא דלשכנו לא ממעט אלא גליל ומקרא דכי מציון ממעט גם כל ארץ יהודה לא משמע כן מדברי התוס' שם שלא הקשו כן על הגמרא דהסוגיות סתרו זה את זה בדינא גם הרמב"ם פ"ד מה' קידוש החודש הי"ב מייתי קרא דלשכנו וכ' המפרש שם דדוקא ירושלים גם בגליון הש"ס רשם דבתו' שבועות (דף ל"א) כתבו דאשכחן טובי כה"ג בש"ס דמייתי במקום א' מקרא זה ובמקום ב' מקרא אחר משמע דס"ל דלא סתרו אהדדי בדינא. ובעיקר קו' התו' כתבו שם בלשון קצת קשה משמע שיש תירוץ לקושיא זו. והנלענ"ד בזה דמקרא דלשכנו בלחוד לא משמע דפשטי' דקרא בהבאת קרבנות מיירי ומקרא דכי מציון בלחוד קשה דעד לא אתי דוד מאן אמריה גם דוד גופי' מנלי' אלא דוד גופי' למדו מקרא דלשכנו וגמרא גמיר לה דקרא להכי נמי איירי ורמיזא בתורה בקרא דלשכנו וקרא דכי מציון גלי אקרא דלשכנו לכן בסנהדרין מייתי עיקר הלימוד כמו בכל הש"ס דמייתי מקרא אע"ג דפשטי' מיירי בענין אחר אבל כאן שרצה לקבוע חדשים ולעבר שנים בח"ל ע"כ ס"ל דקרא דלשכנו מיירי בהבאת קרבנות כפשטי' הוכרח להביא להם קרא דכי מציון דגלי דקרא דלשכנו גם בזה מיירי וממילא גם דברי רש"י נתיישבו דמייתי עיקר הלימוד מן התורה. כנלענ"ד. הגם שאפשר לומר דמ"ש התו' בלשון קצת קשה כוונתם למ"ש בשבועות דאשכחן טובי כה"ג בש"ס גם במה שרצה לעבר שנים ולקבוע חדשים בח"ל מעיקרא הי' טעמו משום שלא הניח כמותו בא"י מ"מ כתבתי הנלענ"ד דאפשר לתרץ בזה קו' התו' והמהרש"א ודו"ק. [אמ"ר. ועיין באגדות מהרש"א ובס' סמיכת חכמים ובפדר"א פ"ח]: