גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף טו:
ד"ה אלא מאי בעית וכו' כחו דר' יוסי אלא הא דתניא כו' מני. כאן הס"ד:
שם
תוס' ד"ה דלמא וכו' תימה וכו'. עיין במהרש"א ולענ"ד לא דמי לס"פ הכותב (דף פ"ט ע"ב) דאמר חסורי מחסרא ומוקים כולה כרשב"ג כדי לתרץ לרב וכה"ג אשכחן טובי דאמר חסורי מחסרא וכולה חד תנא הוא מפני הדוחק כדי לתרץ איזהו קושיא אבל שלא משום קושיא ושפיר אפשר לומר דלאו חד תנא ור' יהודה פליג את"ק דלימא חסורי ולאוקמי כולה כחד תנא כה"ג לא אשכחן אפילו אי לא הוי אשכחן תנא דפליג אר' יהודה טפי הי' לנו לומר דתנא אחר הוא ולא ידענו שמו ועוד דכאן אשכחן ר' יוסי דפליג אר"י ואפשר לאוקמה כוותיה. ועוד נלענ"ד דמ"ש התוס' ולאוקמי אליבא דחד תנא אין כוונתם רישא וסיפא כחד תנא אלא ר"ל כיחידאה דכפי פשטות המשנה משמע דרבים פסלי בקטן ואמרינן חסורי מחסרא לאוקמי כיחידאה ועוד אם רוצה לאוקמי קטן כתנא דאשכחן לי' דאיירי בחרש אפשר לאוקמי כר' יוסי בלא חסורי מחסרא ודו"ק: