אור ברסלב
גנזי יוסף ברכות › דף ה:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ברכות · דף ה:

דף ד:

תו' ד"ה הא לן וכו'. נראה מדבריהם דהא דאמרינן בערכין (דף כ"ט ע"א) אין בתי ערי חומה נוהגין אלא בזמן שהיובל נוהג קאי גם לענין שלות מחנות ולפ"ז הא דאמרינן שם (דף ל"ב ע"ב) אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו ערי חומה במסקנא דמסקינן מנו יובלות לקדש שמיטין אבל יובל לא הי' נוהג גם ערי חומה נדחה דלא הי' נוהג. אכן הרשב"א כאן בשם ה"ר אלחנן ורבני צרפת דדוקא לענין מכירת בית לא נהג דין ערי חומה אלא בזמן שהיובל נוהג אבל לענין שלוח מחנות נוהג גם בזה"ז למאי דס"ל קדושת עזרא קדשה לעתיד לבא ולפ"ז בהא איירי בדף ל"ב ולא נדחה כלל הך דערי חומה וכן נ"ל להוכיח מדברי הרמב"ם דבפ"י מה' שמיטה ויובל ה"ח פסק דמשגלו שבט ראובן ושבט גד בטלו יובלות ובה"ט פסק דבזמן שאין היובל נוהג אין דין בתי ערי חומה נוהגין ובפי"ב הט"ו כ' אף ביאתן בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה. הגם דמ"ש יובלות ע"כ פירושו לקדש שמיטין כמ"ש שם בגליון ומ"מ כ' דקדשו בתי ערי חומה אע"כ דמ"ש בת"י לאו דוקא ור"ל ערי חומה לענין שלוח מחנות וכן סתם בפ"ז מה' בית הבחירה הי"ג ולא ביאר דשלוח מצורעים מערי חומה לא נהג בבית שני וע"כ ס"ל כרש"י והר"א ורבני צרפת הנ"ל ודו"ק:

שם ד"ה אלא אימא וכו' אבל ראי' וכו'. עיין במהרש"א עד אבל ק"ל וכו' ודבריו אינם מובנים כמו שהקשה בא"ר סי' פ"ט ס"ק י"א דמ"מ אפילו מיירי התם קודם שהגיע זמן ק"ש הא כבר כ' דרש"י אוסר אפילו לא הגיע זמן ק"ש וע"ש מ"ש ע"ז. ולולי דמסתפינא הייתי אומר שיש ט"ס בדברי מהרש"א וקושייתו הוא על דברי מהרש"ל דאפילו נימא דרש"י מיירי בהגיע זמן ק"ש מ"מ הא מספקא לי' לתלמודא התם אי רב מיירי בהגיע זמן ק"ש וממילא משמע דאפשר לומר דרב מיירי בהגיע זמן ק"ש וא"כ קשה לרש"י.

ולכאורה הי' אפשר לומר דלא קאמר התם שהגיע זמן ק"ש אלא בעת הנחת תפילין אבל בשעה שהי' מתני פרקין לא הגיע זמן ק"ש אמנם התוס' קאי לפירש"י דהתם דמקשה מהא דמתני פרקין ולא מהנחת תפילין וע"ש במהרש"א ובפ"י מה שדחקו לפרש כן ולפ"ז מה שנסתפק אי מיירי בהגיע זמן ק"ש קאי אהא דמתני פרקין ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה