גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך
ברכות · דף ד:
רש"י ד"ה זה הסומך וכו' וסמוך ליה יענך וכו'. עיין במהרש"ל ועיין בט"ז סי' קי"א ס"ק א' וכפי דברי מהרש"ל נתיישבו קצת קו' הט"ז עליו ואין להאריך ודו"ק:
שם רש"י ד"ה על משכבכם שנאמר ובשכבך וכו'. האי שנאמר ובשכבך צריך ביאור וא"ל דדרש ובשכבך כפשוטו א"כ קרא דרגזו למה לי וע"כ ובשכבך היינו זמן שכיבה וא"כ למה מייתי רש"י קרא דובשכבך. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דתיבות שנאמר ובשכבך מיותר ואפשר דמשמע לי' לרש"י דעל משכבכם הוא ג"כ סימן איזהו פרשה ור"ל אמרו מה שנאמר בו על לבבך וגם ובשכבך ודומו בשינה אח"כ ולא ניחא לי' לפרש על משכבכם כמו על מטתו דבודומו סלה די ומה שצריך ב' סימנים אפשר דבסימן אחד לא הוי ידעינן לפרש דמיירי בק"ש דאפשר דמיירי בד"ת וכדלקמן (דף ה') יעסוק בתורה שנאמר אמרו בלבבכם וק"ש יליף מעל משכבכם וכן אח"כ ירננו על משכבותם היינו ק"ש. ואפשר רב נחמן שאמר אם ת"ח הוא א"צ דריש באמת כן בלבבכם תורה או על משכבכם ק"ש אלא דרש"י מפרש לריב"ל אי לא ס"ל דר"נ דריש תרוייהו לק"ש וצריך ליתן טעם דעל משכבכם לחוד ג"כ לא סגי אלא ד"א מלמד על חברו ודו"ק: