אור ברסלב
גנזי יוסף ביצה › דף לח:

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ביצה · דף לח:

דף לח.

גמרא הרי שנתערב לו וכו'. סוגיא זו צריכה ביאור ונלענ"ד דר' אבא אמר הרי שנתערב לו וכו' וכי נימא דכיון שנתערב שלא מדעתו ולא היה גזל קודם שנתערב כשנתערב אח"כ בטל איסור גזל אע"פ שבא מחמת ממון חברו כמו שרוצים לומר כאן שיבטל איסור תחומין שבא אחר התערובות אע"פ שבא מחמת ממון חברו וכמ"ש התוס' ואחיכו עלי' דמנ"ל באמת דהתם לא בטיל ואמר רב אושעיא דשפיר עביד דמדלא אמר חטין בשעורים ע"כ מודה דשייך בזה בטול אלא דמסתבר ליה לדמות איסור תחומין למין במינו וכמ"ש מהרש"ל ומהרש"א מ"מ הא לרבנן בטיל א"ל רב ספרא וכו' ר"ל נהי דהא דמקשה ר' אבא מטעם מין במינו ליתא מ"מ מתניתין שפיר מיתרצה דכיון דמשום חיובא דממונא היא לא שייך ביטול אפילו שלא במינו וז"ש רש"י ולאקשויי אמתניתין וכו' דמקשו אמתניתין ור"ל דמ"מ מתניתין מיתרצה שפיר וממילא אפשר לומר שגם ר' אבא לאו דוקא נקיט חטין בחטין דה"ה חטין בשעורים לא שייך בטול וא"ל אביי שגם מתניתין לא מיתרצה דהוי ממון שאין לו תובעין ושפיר בטיל והשיב לו רב ספרא דע"כ אין חילוק בין יש לו תובעין לאין לו תובעין וכיון דלא שייך בטול בממון גם בממון שאין לו תובעין לא שייך בטול והשיב אביי דאין ראי' כלל מהא דהבורר צרורות לומר דלא שייך בטול במתניתין דהתם ממון גמור הוא אבל במתניתין איסורא הוא אע"פ שבא מחמת ממון מ"מ האיסור בטיל שפיר ואכתי מתניתין לא מיתרצה. ועיין במהרש"א עד דמספקא ליה לר' אבא וכו' כצ"ל: (שם) הא דאמר רב חסדא וכו'. עיין במהרש"א ואין דבריו מובנים לי מ"ש דכל איסורין בעלים מפקירין להו לא שמענו זה אלא באיסורי הנאה אבל איסורי אכילה מסתמא יש להם בעלים גם מ"ש דמקשה מדיוקא דשחיטה אינה בטלה לפי שאפשר וכו' קשה לי דטפי הי' להקשות מר' חנינא דאמר התם דשחוטה בטלה בנבלה ולמה לו להביא מדיוקא דרב חסדא לכן נ"ל דבעלמא ניחא ליה לכאורה לומר דה"נ דכי אית ליה בעלים לא שייך בטול אבל רב חסדא ור' חנינא שבאו לפרש שגם לר' יהודה במינו משכחת לה דבטיל משמע ליה לכאורה בלא ברייתא דר' יוחנן בן נורא דאם איתא דמשכחת לה שגם לרבנן או לר' יהודה בשלא במינו לא בטיל הי' להם לפרש ואח"כ מקשה וכ"ת ה"נ והם לא באו לפרש אלא דלפעמים בטיל לר' יהודה במינו אבל מה דלפעמים לא בטיל לרבנן או לר' יהודה שלא במינו פשיטא להו ולא הוצרכו לפרש והא תניא וכו' וממילא גם מכל בטול דעלמא קשה ולפי דמתרווייהו א"צ להקשות מדיוקא נקט רב חסדא שנסדר שם קודם ר' חנינא כנלענ"ד. ועיין במהרש"א וכ"ת דאה"נ אי בעית וכו' כצ"ל:

שם רש"י ד"ה ה"ג אביי אמר וכו' ולא פליגי וכו'. נ"ל דמשמע ליה דדוקא במים שייך לגזור אטו שותפות כיון דעיקר העיסה נעשה ממים אבל תבלין לא שייך לגזור אטו שותפות ואפשר גם מלח דומה לתבלין ואביי לא מתרץ אלא מים ומ"ש רש"י דאביי שני עיסה היינו ממים אבל מלח אפשר לומר דמים ומלח תרווייהו שאלה ומלח בכדי נקיט דדי במים לחוד ורבא מתרץ קדרה וה"ה מלח לחוד לעיסה וגם כוונת אביי כן ולא פליגי:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה