אור ברסלב
גנזי יוסף ביצה › דף לח.

גנזי יוסף· רבי יוסף בלוך

ביצה · דף לח.

דף לז:

ד"ה וכבר וכו' דעל חכם א' יכול וכו' כצ"ל:

שם ד"ה בדאורייתא וכו' הלל"מ וכו'. ולעיל (דף י' ע"א) ד"ה כולם כ' רש"י שגזרו חכמים טומאה והיינו לס"ד דכאן שלא רצה לחלק אליבא דר' אושעיא בין דאורייתא לדרבנן דהוי ס"ל שגם טומאת פתחים דרבנן הוא אבל למסקנא דהכא ע"כ הלל"מ הוא:

שם תוס' ד"ה והוינן בה וכו' לאלפים אמה של רוח מזרח וכו'. נ"ל דהציור הוא וכצ"ל במהרש"א. ומ"ש מהרש"א מהעיר בתי מדרשות אין יותר מד' אלפים ר"ל בין בקצה מזרחי של העיר ובין בקצה המערבי אין מהעיר לצפון עד בתי המדרשות יותר מד' אלפים שהרי יכול לילך ע"י עירובו של צד מזרח או של צד מערב להביה"מ וא"כ גם אם יניח עירוב כנגד אמצע כותל צפוני של העיר יכול לילך גם למקצוע שהוא באלכסון האלפים מעירובו וצריך להוסיף על דבריו שגם בין ב' בתי מדרשות ממזרח למערב אין יותר מד' אלפים שהרי החכם יכול לילך לשניהם אבל לר"ח בן אנטיגנוס אע"פ שבקו השוה מהעיר לצפון אין יותר מד' אלפים מ"מ כשיניח העירוב כנגד אמצע אורך כותל צפוני יהא צריך לילך באלכסון עד הביה"מ ויהי' יותר מאלפים מן העירוב. ומ"ש קאי אמהלך החכם ר"ל ומה שסיימו התוס' ע"י עירובו שמניח למזרח או למערב קאי אריש דבריהם שמתקרב לצד החכם ע"י עירובו שמניח למזרח או למערב. ומ"ש ע"י עירו שהיא גדולה יותר מעיר המניח העירוב וכ"כ המהר"ם שיף תמהני מאוד דאפילו היא קטנה מעיר המניח העירוב מ"מ הא המניח העירוב מודד ממקום עירובו ואין לו שם אלא ד' אמות וכמ"ש בא"ח סי' ת"ח ס"א בהג"ה ודי לומר שהחכם יושב בעירו וממילא היא גדולה מד' אמות של המניח העירוב ויתיישב מה שהקשה מהרש"א אח"ז ועוד דאין וכו' ומ"ש אבל קשה וכו' עיין במהר"ם שיף מה שתירץ. ויש להקשות למה להו להתוספות לומר שהחכם הוא קרוב לשש אלפים של עיר הא בפשיטות טפי היו יכולין לומר שהחכם הוא רק ד' אלפים מן העיר והוא ממש בין ב' בתי מדרשות וצ"ל דבאמת הוא לאו דוקא וכוונתם שיכול להיות שהוא קרוב לשש אלפים של עיר וכ"ש כשהוא קרוב יותר וכיון שאין נ"מ בזה דבין כך ובין כך צ"ל שהחכם יושב בעיר וכמ"ש לעיל נקטו רבותא יותר אבל לפי' מהרש"א לעיל דאתיא כר"ח בן אנטיגנוס קשה שהיו יכולין לומר שהחכם הוא בין ב' בתי מדרשות ממש ויש לו אלפים אמה לכל אחד בקו השוה והמניח העירוב צריך לילך באלכסון ויש לו יותר ומ"ש מהרש"א עוד שהעיר עשוי כקשת נ"ל שצריך לצייר כזה ולפי מ"ש ניחא דלא נ"מ בזה ונקטו באופן השכיח טפי ומיירי כשהחכם יושב בעיר וכמ"ש. ועיין במהר"ם שיף עד ויש לו ב' בה"מ וכו' ונ"ל דהציור כזה ומ"מ לא הבינותי דמה בכך שהאלכסון הוא עודף על ד' אלפים הא קיי"ל שנותנים לו אלכסון ואפשר כוונתו לר"ח בן אנטיגנוס ומ"ש דאין רוצה לילך רחוק בשבת הוא תמוה לענ"ד דלא מצאתי בשום מקום שמחויב לילך דוקא דרך עירובו ופשוט דהמניח עירוב יכול לילך כל שטח שהותר לו ע"י ערובו באיזהו דרך שרוצה. עוד כ' ומ"ש לעביד ככיפה נ"ל דר"ל מ"ש מהרש"א שהי' להם לפרש שהעיר עשוי כקשת ומ"ש הא מעברין העיירות ומשוין אותן אינו מובן לי דהיינו לדר בהעיר העשויה כקשת אבל העיר הסמוכה כשמודד נגד היתר של העיר העשויה כקשת ודאי מודדין עד הקשת ועוד דכשיש בין שני ראשיה ד' אלפים ובין הקשת והיתר יותר מאלפים מודדין לה מן הקשת כמ"ש בסי' שצ"ח ס"ד ויתר דבריו סתומים מאוד וצ"ע. ואפשר לפרש עוד שהביה"מ עומדים באופן שמהעיר של החכם הוא כנגד האלכסון ויש לו אלפים ות"ת אמה וממקום העירוב הוא כנגד קו השוה ואין לו אלא אלפים וכגון שהעיר של החכם היא מרובעת ולא בריבוע של עולם והאלכסון הוא כנגד ריבוע של עולם וכמ"ש בסי' שצ"ח ס"א אלא שא"צ לזה ודו"ק:

תוכן העניינים

גנזי יוסף

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה