גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הטי"ת · רצט
טביעת עינא. צורבא מרבנן אית ליה טביע' עינא כדאיתא בגיטין דז"ך. וכתבו שם התוס' דעם הארץ נמי ידע בטביעת עינא ע"ש. ונסתפק הרב בני דוד בקונט' עגונא ד"י ע"ב סי' ר"ך אי אמרינן נמי באשה דאית לה טביע' עינא דאע"ג דכתבו התוס' דגם עם הארץ אית ליה טביעת עינא אפשר דאשה גריעה מע"ה יע"ש והרב מהר"י אלגאזי ז"ל בס' קהלת יעקב דף ר' ע"ג הביא להאי ספיקא דהרב בני דוד ז"ל וכתב ולעד"ן אין מקו' לספק בזה דהא בפ' גיד הנשה דצ"ו אמרינן דט"ע עדיף. מסימן דאלת"ה היאך סומא מות' באשתו ובני אדם מותרין בנשותיהם בלילה אלא בט"ע דקלא וע"כ ה"ה נמי דאמרינן אשה סומא היאך מותרת בבעלה וגם נשים היאך מותרות בבעליהן בלילה וע"כ בטביע' עינא דקלא עכ"ד ז"ל יע"ש.
ולענ"ד אחרי המחילה רבה דאין פשיטתו להאי ספיקא דהרב ב"ד ז"ל מההיא דפ' ג"ה פשיטות כלל דאיכא למימר דהא דאשה סומא מותרת בבעלה ונשים בבעליהן בלילה לאו משום טביעת עינא דאתתא בלחוד אלא משום טביעות עינא דהבעל נמי דמכיר בקלא דידה בלילה והוא אומר לה דהוא בעלה והיא אשתו וכן כשהיא סומא הרי הבעל מודיע דהוא בעלה וכיון שהבעל אומר לה דהוא בעלה והיא גם היא מכירו בטביעת עינא בכה"ג שפיר מהניא לה ט"ע בהצטרפות עדות הבעל דהוא בעלה דחזקה ודאי דלא משקר לעבור על התורה. אמנם היכא דליכ' רק טביעת עינא בלחוד דלית מאן דידע ליה רק האי איתתא בט"ע. אפשר דאשה גריעה מע"ה וכדמספקא ליה להרב בני דוד ז"ל. ואדרב' אפש' להוכיח מהך סוגיא דפרק ג"ה כל בתר איפכא דאוכח מינה הרב מהר"י אלגאזי ממאי דמייתינן ראיה דט"ע עדיף מסימן ממה שבני אדם מותרין בנשותיהן בלילה. והשתא איכא לאקשויי דמאי ראיה היא זו שאני הא דבני אדם מותרי' בנשותיהן בלילה דאיכא ט"ע דתרי ט"ע דהאי' באשתו וט"ע דהאשה בבעלה וכן נמי בסומא איכא האש' שהיא אומרת לבעלה דהיא אשתו ולהכי מהני ט"ע אבל בעלמא דליכא רק ט"ע דחד בלתי שום דבר אחר אכתי מנ"ל דיהא עדיף מסימן. וכדי לתרץ זה צ"ל דט"ע דאיתת' לא חשיב למידי דלית לה לאתת' ט"ע כלל ואין ההיתר רק משו' ט"ע דהבעל בלבד. וא"כ הרי איכא לאוכחי מהאי סוגיא דאיתתא לית לה ט"ע כל בתר איפכא דמוכח מינה הרב ז"ל. ומיהו גם זה יש לדחות. אמנם מדברי הריטב"א ז"ל הביא דבריו הרב בס' אסיפת זקנים לב"מ לריש די"ט ע"א דמ"ט סע"א מן הספ' מפורש יוצא להדיא דה"ה אשה דאית לה ט"ע ונאמנ' בטביעת עינא ואכתוב דבריו בסימן שאחר זה.