גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הגימ"ל · רמה
גזל הגוי. אפי' לדעת הסוברים דגזל הגוי אסור מן התורה אפ"ה אינו מחוייב להשיבו מדין תורה ומ"ש הרמב"ם והטור דחייב להשיבו אינו אלא מדרבנן. כ"כ הרב מהר"מ ן' חביב ז"ל בקונ' יום תרועה ד"ו יע"ש. וכ"כ הגאון מהרי"ח לנדא ז"ל בספרו הבהיר נוד ביהודה ח"א בחי"ד סי' פ"א דאין מצות השבת הגזל נוהג בגזל הגוי במצות עשה דהא בפ' ויקרא במצות השבת הגזל וכחש בעמתו כתיב. ואף שכתב הרמב"ם בריש הלכות גזילה שאם גזלו או עשקו יחזיר אינו בכלל מצות עשה של והשיב את הגזילה ואף שנימא שחייב להחזיר שכתב הרמב"ם היינו מדין תור' מ"מ אף אם מחזיר אינו מקיים מ"ע של והשיב את הגזילה דזהו בישראל נאמר. מ"מ נלע"ד דמה דכתב הרמב"ם דאם גזלו או עשקו חייב להחזיר היינו מדרבנן אבל מדאוריית' אנ"ל שחייב להחזיר. וזה עצמו נלע"ד דעת רמ"א באה"ע ריש סי' כ"א ובחנם השיג עליו הש"ך בח"מ סי' שמ"ח סעיף כ' א"ד ז"ל יע"ש.
ולענ"ד אחרי המחי"ר מכבוד הני תרי אשלי רברבי הרב מהר"מ ן' חביב ז"ל והרב מהר"ח לנדא ז"ל. דלהדיא מפורש יוצא מדברי הרמב"ם ז"ל ריש פ"ב ד"ה גניבה דחייב להחזיר גניבת הגוי דבר תורה שכתב וז"ל הגונב את הכותי או שגנב נכסי הקדש אינו משלם אלא הקרן בלבד שנאמר שנים ישלם לרעהו. לרעהו ולא להקדש. לרעהו ולא לכותי ע"כ. הרי דכתב דישלם שנים לרעהו דכתב רחמנא גבי חיוב כפל הוא למעט גניבת הגוי מתשלומי כפל. וא"כ הרי מבואר להדיא דהקרן מיהא חייב להשיבו לגוי דבר תורה. ומינה נמי להשבת הגזילה. ומיהו לפי מ"ש הרבנים ז"ל הנז' לחלק לדעת הרמב"ם ז"ל בין גזל לגניבה דבגניבה עובר בלאו דלא תגנוב על גניבת הגוי כבגניבת ישראל. אבל בגזל אינו עובר בלאו כתבתי דבריהם לעיל בסי' הקודם. י"ל דה"ה נמי לענין חיוב השבה לגוי יש חלוק בין גזל לגניבה דבגניבה דהוא עובר בלאו דלא תגנוב חייבתו רחמנ' בהשבה נמי כבגניבת ישראל ומיעטה לגנבת הגוי מחייב תשלומי כפל דוקא. אבל בגזל דאינו עובר בלאו דלא תגזול בגזילת הגוי אף דאסור מיהא מדאוריית' אינו בחיוב השבה. אלא דממ"ש הגאון מהרי"ח ז"ל דזהו דעת רמ"א באה"ע ר"ס כ"ח ובחנם השיג עליו הש"ך. נראה דגם בגניבת סובר הגאון להאי סברא דאינו חייב בהשבת הגניבה דגוי דבר תורה. שהרי רמ"א ז"ל כתב דהמקדש בגזילת הגוי או בגניבת הגוי ה"ז מקודשת לפי שאינו חייב להשיב אלא משום חלול ה' יע"ש. הרי שגם בגניבת הגוי כתב דהיא מקודשת מטעמא דאינו חייב להשיב אלא משום חלול ה'. והוא תימא דבגניבת הגוי מפורש יוצא להדיא מדברי הרמב"ם ז"ל רפ"ב דה' גניבה דחייב להשיבה לגוי דבר תורה וכאמור.
והנה הר"ב שער המלך ז"ל ריש ה' גזילה ד"ח ע"ד הביא להני מילי דאמר מר מהר"מ ן' חביב ז"ל דאפי' למ"ד גזל הגוי אסור מן התורה אפ"ה אינו מחוייב להשיב מדין תורה וכו'. וכתב ע"ד ולדעתי נרא' דחייב להשיבו מדין תורה וראיה ממ"ש רבינו פ"ז מה' אלו דין ז' דהכופר לגוי ונשבע אינו משלם חומש דכתיב וכחש בעמתו והיא תוספת' פ"י כמ"ש ה"ה ז"ל שם. והשתא אם איתא כדעת מהר"מ ן' חביב ז"ל אמאי אצטריך קרא תיפוק לי דאנן בעינן כפירת ממון יצא זה שאפי' יודה הוא פטור מלשלם כמ"ש רבינו פי"א מה' שבועי' גבי כופר בקנס ונשבע שהוא פטור מטעם זה יע"ש א"ד ז"ל יע"ש. ולדידי אפשר לדחות ראייתו הלזו דאע"ג דאנן בעינן כפירת ממון יצא הפטור לשלם אם יודה. אפ"ה אצטריך קרא דוכחש בעמתו למעט גוי אף שאין גזילתו בחיוב השבה משום דהוה אמינא כיון דתביעתו מיהא תביעת ממון הוה אצל ישראל אלא לפי שהוא גוי הוא דנפטר מלשלם לו כפירת ממון חשיב לענין חיוב חומש כיון דאלו היה ישראל היה חייב לשלם כשיודה. להכי כתב רחמנא וכחש בעמתו למעט גוי. אך ממ"ש הרמב"ם ז"ל ריש פ"ב דה' גניבה נראה להדיא דגניבת הגוי אית בה חיוב השבת הקרן דבר תורה וכדכתיבנא.