גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הגימ"ל · רלט
גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. אע"ג דכשר הוא פגום לכהונה מיהא הוה. כן הוא דעת הרא"ש בפ' החולץ והרי"ף שם כתב דהוא ספק. אבל מדברי הרמב"ם שכתב פט"ו מה' א"ב גוי ועב' הבא עב"י הולד כשר מדסתם וכתב דהולד כשר נרא' דס"ל דכשר לגמרי ואפי' לכהונה. וכן נראה מדברי ה"ה ז"ל פי"ג מה' הנז' הלכה י"ג דהקשה שם על מה שפסק הרמב"ם ז"ל מי שהיה נשוי לישראלית או לגיורת ויש לו בנים ואמר נתגיירתי ביני לבין עצמי נאמן לפסול את עצמו ואינו נאמן לפסול את הבנים וכו' והקשה עליו ה"ה כיון דקי"ל כותי ועבד הבא עב"י הולד כשר וכו' אפילו יהיה כדבריו הולד כשר הוא יע"ש שנדחק לתרץ. ואם איתא דדעת הרמב"ם ז"ל דאע"ג דהולד כשר מ"מ פגום לכהונה הוא לא מקשה ה"ה ז"ל מידי דהא נ"מ שאינו נאמן לפסול את בניו לפוגמם לכהונה. אלא מבואר דפשיטא ליה לה"ה ז"ל בדעת הרמב"ם דס"ל דהולד כשר לגמרי ואפי' לכהונה והיינו דקשיא ליה על האי פסקא דפס' בפי"ג דנאמן הוא לפסול את עצמו ואינו נאמן לפסול את בניו מהא דגוי הבא עב"י הולד כשר והוצרך לידחק בישוב קושיא זו. אמנם הר' מ"ל ז"ל שם בפי"ג דחה תירוץ ה"ה ז"ל וכתב ואפשר שדעת רבינו כמ"ש ה"ה פט"ו דגוי ועבד הבא עב"י דיש מי שכתב דאם ילדה בת פסולה לכהונה וע"ז כתב כאן ואינו נאמן לפסול את הבנים לענין שאם ילדה בת א"ד ז"ל יע"ש. חנה שכת' הרב בדרך אפשר שדעת הרמב"ם דפגום מיהא הוה. ולדידי אי אפשר לאומרו דמסתמיות דברי הרמב"ם בפט"ו דכתב דהולד כשר מוכח דדעתו דהוא כשר לגמרי. וליישב קושיית ה"ה ז"ל על הרמב"ם דפי"ג אפשר לי לומר דנ"מ לענין לפוסלן להבנים לדון דיני נפשות או דיני חליצה דקי"ל דבעי שיהא אביו ואמו מישראל ולענין זה הוא שפסק להא דנאמן הוא לפסול את עצמו ואינו נאמן לפסול את בניו כלומר אלא בניו כשרים ככל שאר ישראל שאביו ואמו מישראל לכל דבר לדון דיני נפשות ודיני חליצה ולא דיינינן לבניו דין גרים שאמם מישראל לפוסלן לדון דיני נפשות ודיני חליצה כנלע"ד ותו לא מידי:
וראיתי להר' שע"ה פ"א מה' מלכים ריש הלכ' ד' שכתב שגם דעת הרמב"ם דהוולד פגום לכהונ' ושגם מדברי ה"ה פט"ו מה' א"ב משמע שלא בא מפורש בדברי הרמב"ם אי ס"ל כהרי"ף דספיק' הוי או כמ"ד דפגום מיה' לכהונ' יע"ש ולע"ד אחר המחי"ר דמסתמיו' דברי הרמב"ם שכתב בה' א"ב דהולד כשר נרא' דס"ל דכשר לגמרי וכ"כ השעה"מ גופיה בפט"ו מה' א"ב דקט"ו ע"ב וז"ל ולענין הלכה הנה מסתמיות דברי רבינו שכתב דגוי ועבד הבא עב"י הולד כשר נרא' דס"ל דכשר לגמרי ואפילו לכהונה ושלא כדעת הרא"ש ז"ל וכו' יע"ש. גם מ"ש שגם מדברי ה"ה פי"ד מ"ה א"ב משמע דלא בא מפורש וכו'. לדידי נראה לי מדברי ה"ה פי"ג ממאי דקשיא ליה על מאי דפסק הרמב"ם להא דנאמן הוא על עצמו ואינו נאמן לפסול את בניו דפשיטא ליה בדעת הרמב"ם דדעתו דהולד כשר לגמרי ואפי' לכהונה וכדכתיבנא לעיל. ומאי דאיכא תו לאקשויי על דברי הרב שער המלך ז"ל דה' מלכי' אכתבנו לקמן בסימן שאחר זה בס"ד.