אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות הגימ"ל › רלח

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות הגימ"ל · רלח

רלח

גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר. כדמסיק הש"ס ביבמות פרק החולץ דף והלכתא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר יע"ש וכן פסק הרמב"ם ז"ל פרק ט"ו מה' איסורי ביאה הלכה ג' יע"ש ובה"ה וכן פסקו שאר כל הפוסקים ז"ל.

ויש להסתפק אם הא דקי"ל דהולד כשר היינו לאפוקי שאינו ממזר אבל גוי מיהא הוי עד שיתגייר כגוי דצריך גירות כדי שיהא דינו כישראל או דילמא גוי ועבד הבא על בת ישראל דאמרי' דהולד כשר היינו דהוא ישראל גמור מיום הולדו לכל דבריו ואין צריך גירו' דישראל כש' הוא מבטן אמו דהיא ישראלית.

והנה מדברי התוס' ז"ל בקדושין פרק עשרה יוחסין דע"ה ע"ב ד"ה ור' ישמעאל וכו' מבואר יוצא דהולד כשר דאמרי' היינו לאפוקי דאינו ממזר אבל אכתי גוי הוא עד שיתגייר שהקשו וא"ת אמאי איצטריך למימר דקסבר נכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר לימא הולד כשר וכ"ש דאיכא למיחש טפי שלא תנשא לנכרי ושמא י"ל אם הולד כשר א"כ הוא הולך אחר הנכרי כדאמר בסוף פרק דלעיל דס"ז וליכא למיחש לכך אם תנשא לנכרי וכו יע"ש. אשר מדבריהם אלו בהאי תירוצא מבוא' יוצא דהא דאמרי' גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר היינו אם נתגייר או נשתחרר העבד אחר כך ולאפוקי דלא הוה ממזר. וכ"כ בפסקי תוס' שם וז"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר והוי גוי יע"ש. וכן מוכח נמי מדברי רש"י ז"ל שם לעיל דס"ח ע"ב שכתב שם ד"ה לימא קסבר רבינא גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר גרסינן דאתא לאשמועינן דלא שדינן ליה בתר נכרי דנימא נכרי הוא ואם נתגיי' יהא מותר לבא בקהל אלא בתר ישראל שדינן ליה וכו' יע"ש. הרי שכתב להדיא דאי שדינן ליה בתר נכרי והוא כש' לבא בקהל היינו לאח' שיתגייר.

והגאון מהרש"א ז"ל שם בפ' עשרה יוחסין כתב לפרש דברי התוס' דשם דלא כיונו לומר דהולד כשר והוא גוי אלא כוונתם ע"פ מ"ש בסוף פרק דלעיל דעיקר הקפידה דכי יסיר הוא בבן בתך מן הגוי שקרוי בנך אבל בן בנך הבא מן הגויה אינה קרוי בנך והשתא ניחא דאם הולד כשר אין לחוש כ"כ לכי יסיר שהרי הוא בנו שהולך אחריו אבל אם הולד ממזר לא שדינן ליה בתר גוי אלא בתר אמו שדינן ליה וכיון שבעבירה נולד הוי ממזר דהכי קאמרי לעיל ס"פ האומר. אבל דברי רש"י אסיק הגאון ז"ל שם בצ"ע דדבריו סותרי דממ"ש בפרק האומר דס"ח מוכח דס"ל דהולד כשר והוא גוי וצריך גירות כדי שיבא בקהל ובפ' עשרה יוחסין לקמן אהא דפריך גבי עבד ושפחה נתערבו בהן ניתני חדא מבואר יוצא מדברי רש"י דע"כ גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר והוא ישראל גמור וא"צ גירות יע"ש.

וראיתי להר' שע"ה פט"ו מה' אישורי ביא' הלכה ג' שהביא דברי הגאון מהרש"א והוסיף עוד לאקשויי על רש"י דפ' האומר ממ"ש בפרק י' יוחסין ד"ע ע"ב אההיא דאמרי' התם כל דאמר מדבית חשמנאי קאתינא עבדא הוא וז"ל שכל זרעו הרגם הורדוס ועבד היה ומלך תחתיהם כו' ומסתמא לאו בנות ישראל נסיב כו' ובודאי שכוונ' רש"י דק"ל דלו יהי דעבד היה הא קי"ל גוי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר ואהא כתב דמסתמא לאו בנות ישראל נסיב וכו'. והשתא כפי מ"ש בפ' האומר לו יהי דהורדוס נסיב מבנות ישראל אכתי הולד עבד ואינו כשר אלא ע"י שישתחרר והכא כיון שאין להם בעלים ידועים מי המשחרר אותם ולהכי קאמר שמואל דעבדא הוא. גם ממ"ש בפרק החולץ דמ"ה ע"א ד"ה בת מינך וז"ל בת ישראל הבא מן הנכרי כמותך אבל ממזרת ושפחה לא תשא אלמא כשר הוא ע"כ נראה בהדיא דס"ל דהוולד כשר לגמרי דאי ע"י שיתגייר איך כתב דאסור לישא ממזרת הא קי"ל דגר נושא ממזרת. ולכן כתב הרב ז"ל לפרש דברי רש"י דס"פ האומר דמ"ש שם דהולד כשר ע"י שיתגייר לא כ"כ אלא לפום מאי דס"ד התם דכל היכא דשדינן ליה בתר ישראל הולד ממזר משום דכיון דבעבירה נולד הו"ל כמי שאין עליו קדושין דתנן התם דהולד ממזר והילכך כי אמרינן דהולד כשר עכ"ל דשדינן ליה בתר גוי לגמרי ומשו"ה בעינן גירות דאי הוה שדינן ליה בתר ישראל היה הולד ממזר. אמנם למאי דמסיק התם וקאמר ניהי דכשר לא הוי ממזר לא הוי פגום מיהא הוי ופירש"י ז"ל דאע"ג דשדינן ליה בתר ישראל אפ"ה ממזר לא הוי דבעינן דומיא דאשת אב דאין לו עליה קדושין אבל יש לו על אחרי' קדושין לאפוקי נכרי ועבד דלית בהו קדושין כלל יע"ש א"כ איכא למימר ודאי דלא בעינן שיתגייר אלא הוולד כשר לגמרי דשדינן ליה בתר ישראל ואפ"ה אין הולד ממזר וא"כ מ"ש רש"י ז"ל לקמן בשמעתין וכן לעיל בפרקין דלא בעינן גירות כלל היינו לפי המסקנא דפ' האומר ומ"ש רש"י ז"ל דהולד כשר לאו למימר דכשר לגמרי ולא הוי פגום כלל שהרי כיון דשדינן ליה בתר ישראל פגום מיהא הוי כדמסיק התם אלא כשר דקאמר לאפוקי דלא הוי ממזר ולעולם דפגום מיהא הוי זה הנראה באמת בדעת רש"י ז"ל. ומ"מ דברי התוס' דשמעתין יתד הם שלא תמוטו דס"ל לקושטא דמלתא דהולד כשר והוי גוי עד שיתגייר ומה שרצה הר"ב ח"ה לצדד בדבריהם באופן דס"ל דהולד כשר לגמרי אין דבריו מובנים ובר מן דין מדברי התוס' פ"ק דיבמות די"ו ע"ב ד"ה אמוראי ובד"ה נכרי שקדש מבואר בהדיא דס"ל דהולד גוי גמור ממ"ש שב דלר"י דאמר נכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר אין חוששין לקדושין הרי דס"ל דהולד. גוי גמור גם הר"ב ח"ה ז"ל שם כ"כ והביא ראיה מדברי התוס' ז"ל דשמעתין היפך מ"ש כאן ע"ש עכ"ד הרב שער המלך ז"ל יע"ש..

ולענ"ד אכתי קשה ממ"ש רש"י ז"ל בסוטה דמ"א ע"ב ד"ה אגריפוס וז"ל כחה של חנופה דאע"ג דאמו מישראל אין ראוי למלכות דעבד היה וזילא מילתא ע"כ יע"ש. הרי שכתב דאגריפוס אע"ג דאמו מישראל עבד היה אלמא מבואר יוצא לה להדיא מדברי רש"י ז"ל אלו דהא דאמרי' דעבד הבא על בת ישראל הולד כשר חיינו דהוא עבד מיהא והוא כשר לאחד שישחרר וא"כ אכתי דברי רש"י ז"ל לא פלטי מסתירה דידיה אדידיה מהני מילי דכתב בסוטה בהא דאגריפוס.

גם דברי התוס' ז"ל סתראי נינהו דממ"ש בפרק עשרה יוחסין וביבמות די"ו מבואר דס"ל דהולד כשר והוא גוי עד שיתגייר. ואלו בב"ק דל"ח ע"ב סד"ה ועל הכותית כתבו לפרש הא דאמר רבא בפ' י' יוחסין עבד ושפחה נתערבו בהם כאשר פירש' רש"י ז"ל שם וא"כ מבואר יוצא מדבריהם דהולד כשר לגמרי ואין צריך גירות וכאשר למד כן הר"ב ח"ה ז"ל מדברי רש"י ז"ל הנז'. גם בנדה דנ"ו ע"ב ד"ה אמוראי נינהו מפורש יוצא מדברי' ז"ל דגוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד כשר והוא ישראל גמור שכתבו שם וז"ל וא"ת א"כ מ"מ תיקשי לר' יוחנן דאמר אין מקבלין גרים מן התרמוד אע"ג דסתם מתני' די' יוחסין דע"ה ודפ' אלמנה דס"ח וכמה תנאי ס"ל דנכרי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר מ"מ תקשה ליה ממתני' דסברה דלא באו נכרים על בנות ישראל דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הויא ע"כ יע"ש מה שתירצו. והשתא אם איתא דהולד כשר היינו לאחר שיתגייר אבל כל שלא נתגייר הוא גוי מאי מקשו דאי באו הוי כתמן טמא דבין אם הולד ממזר או כשר ישראל הוי. הא כי אמרינן דהולד כשר לאו למימרא דישראל הוי מבטן אלא לאחר שיתגייר וכל שלא נתגייר גוי הוא ולכן ליכא לאקשויי תו מידי מהך מתני' דנדה לר' יוחנן.

ולפום ריהטא נלע"ד להביא ראיה דהולד כשר דאמרו היינו לאפוקי דלאו ממזר הוא אמנם אכתי הוא גוי וצריך גירות. דאי' בב"מ דע"א ע"א אין הגר נקנה בעבד עברי ושב אל משפחתו בעינן והא ליכא יע"ש. וקשה דבמכילתא סדר משפטים איתא כי תקנה עבד עברי לרבות את הגר יע"ש אלמא דנקנה בעבד עברי. וכי היכי דלא תיקשי לן הני תרתי ברייתות ע"כ אתה אומר דתנא דמכילתא מיירי בגר דאמו מישראל ותנא דברייתא דמייתי הש"ש בב"מ מיירי בגר דאינו כלל מישראל. וכ"כ באסיפת זקנים לב"מ שם שכן כתבו בתוס' חצוניות וכ"כ הריטב"א ז"ל דהך דמכילתא מיירי בגר שאמו מישראל יע"ש. ולפום ריהטא נראין הדברים מוכרחין למימר הכי בכוונת המכילתא דהא האי תנא דמכילתא לא מצי לפלוגי בהא דושב אל משפחתו בעינן וליכא וע"כ דמיירי בגר שאמו מישראל וא"כ הרי אתה למד מהך מכילתא דגוי הבא על בת ישראל דהוולד כשר דאמרי' היינו דהוא גוי וצריך גירות והיינו דקרי ליה תנא דמכילתא גר דאי גוי הבא על בת ישראל דוולד כשר והוא ישראל גמור מבטן איך קרי ליה תנא גר דקאמר לרבות את הגר דמיירי על כרחין באמו מישראל. אלא מוכח דהולד כשר דאמרינן היינו דהוא גוי וצריך גירות להיות דינו כישראל.

תו נראה להביא ראיה מהא דאמרי' בפרק עשרה יוחסין דף ע"ו ע"ב אושפיזכיני' דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא מנצי איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא ומר אמר אנא וכו' אתו לקמיה דרב יוסף א"ל תנינא שום תשים עליך מלך מקרב אחיך כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך א"ל רב אדא בר אהבה ואפי' אמו מישראל א"ל אמו מישראל מקרב אחיך קרינא ביה הילכך רב ביבי דגברא רבה הוא ליעיין במילי דשמיא ומר לעיין במילי דמתא אמר אביי הילכך מאן דמשרי צורבא מרבנן באושפזיכניה לאשרי כרב אדא בר אהבה יע"ש. הנה דקאמר הש"ס אושפזיכניה דרב אהבה גיורא הוה הרי דקרי ליה תלמודא לולד שאמו מישראל ואביו גוי גיורא. ואם איתא דהולד כשר דאמרי' היינו דכשר לגמרי הוא דישראל הוא מבטן אמו ואין צריך גירות איך קרי ליה תלמודא גיורא. אלא מבואר דהולד כשר שאמרו היינו לאפוקי שאינו ממזר אבל הוא גוי עד שיתגייר והאי צורבא מרבנן אוזפייכניה דרב אדא בר אהבה נתגייר ולהכי קרי ליה תלמודא גיורא.

שוב ראיתי דהני ראיות דאמרן לאו ראיות נינהו. די"ל דגר דקאמר תנא דמכילתא היינו גר בן גר ואמו ישראלית דמיקרי איהו נמי גר על שם אביו שהוא גר שנתגייר. וכן נמי אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה דאמר הש"ס דגיורא הוה היינו שהיה בן גר ואמו מישראל וכן מוכח מדברי הרמב"ן ז"ל בחי' ליבמות פרק החולץ דמ"ו ע"ב ד"ה אמו מישראל וכו' ומדברי הרשב"א ז"ל בחי' שם ר"פ מצות חליצה דף ק"ב ד"ה אמר רבא גר דן את גר חבירו יע"ש במאי שהקשה בסוף דבריו על הרי"ף ממאי דקאמר הש"ס בסנהדרין חדא לאתויי גר וכו' אלמא בגר שהורתו שלא בקדושה הוא דאי באמו מישראל האי לאו גר הוא אלא ישראל ואפילו בא עליה גוי וכו' ואי בגר שבא על בת ישראל האי לאו מטפה פסולה אתי וכו' ולעיל שם בסמוך מייתי לה להא דאמרי' בקדושין דאושפזיכניה דר"א בר אהבה גיורא הוה. וא"כ ע"כ דמאי דקאמר דגיורא הוה היינו דהוה כן גר וזה ברור.

שבתי וראיתי דיש להביא ראיה ברורה לענ"ד לאידך גיסא דגוי הבא עב"י דהולד כשר היינו דישראל גמור הוא ואין צריך גירות. מהא דתניא בתורת כהנים פרש' אחרי מות ריש פרש' ח' ישראל אלו ישראל גר אלו גרים הגר לרבות נשי הגרים בתוכם לרבות נשים ועבדים. א"כ למה נאמר איש איש להביא וולד ישראל מן הגוי ומן העבד עד כאן ע"ש בקרבן אהרן דקצ"ג ע"ב ובפסיקתא ובילקוט שם. והשתא איכא לאקשווי הך וולד ישראל הבא מן הגוי ומן העבד דאיצטריך לרבויי מאיש איש דחייב על אכילת דם היכי דמי אי בנתגייר הרי גר הוא והוא בכלל מאי דקאמר גר אלו הגרים ואי בלא נתגייר הא גוי הוא ואיך אפשר לחייב את הגוי על אכילת דם. אלא מוכח להדיא דוולד הבא מגוי ועבד הוולד כשר וישראל הוא מבטן ואין צריך גירות והילכך הצריכה תורה לרבויי דאע"ג דאביו גוי או עבד דלא הוזהרו על הדם איהו חייב כיון דאמו מישראל וכמ"ש עליה קרבן אהרן ז"ל שם.

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה