גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות הבי"ת · ריט
בהמה של עיר הנדחת אסורה בהנאה ולשריפה קיימה. וכתבו התוס' בחולין דק"מ ע"א ד"ה למעוטי צפורי עיר הנדחת וצ"ע בבהמת עיר הנדח' אם עבר והקדיש' והקריבה אם הוא קרבן כשר כיון דלשריפה קיימה. וביאר דבריהם הגאון מהרש"א ז"ל שם דכוונתם בהקדישה קודם שנעשה עיר הנדחת דלא חל עליה איסורא דעיר הנדחת כדאמרינן פ' חלק שללה ולא של הקדש ולאחר שנעשית עיר הנדחת ודאי לכתחלה דאסיר להקדישה ולהקריב' משום דמאיס כדאמרינן בסוף פרק כסוי הדם גבי שופר של ע"ז. אכל הא ק"ל בעבר והקדישה והקריבה. שיהיה קרבן כשר כיון דלשריפ' קיימה וכתותי מיכתת שיעוריה כדאמרי' ס"פ כסוי הדם דלא יצא בשופר של ע"ז דישראל מה"ט א"ד ז"ל יע"ש.
ולפום ריהטא יש לתמוה דמה שייך כתותי' מכתת שעוריה הכא גבי קרבן אטו קרבן שיעורא בעי. ומצאתי להרב שער המלך ז"ל פ' מהלכו' גירושין דפ"ג ע"ד שכתב וז"ל ועיין בתוס' חולין דק"מ ע"א ד"ה למעוטי שנרא' מדבריה' דס"ל דהלכה כר"ש דכל העומד לישרף כשרוף דמי דאי לא כן נראה דלא קשה מידי שהרי בהמת קדשים הוי דבר שאין צריך בו שיעור ע"ש ודוק א"ר ז"ל יע"ש. הנה שהרב שעה"מ הוכיח מכח זה דלא שייך בקרבן ה"ט דכתותי מיכתת שיעוריה משום דבהמת קדשים הוי דבר שא"צ בו שיעור דע"כ דהתוס' דחולין הנז' דכתבו דבהמת עיר הנדחת אינה כשירה לקרבן משו' דלשריפה קיימה דס"ל דהלכה כר"ש דכל העומ' לישרף כשרוף דמי. וקשה טובא על הגאון מהרש"א ז"ל דכתב בכוונת דברי התוס' דטעמייהו משום דכתותי מיכתת שיעוריה וכדאמרי' גבי שופר של ע"ז דישראל דפסול מה"ט. ויש להעיר על הרב שער המלך ז"ל דלא הזכיר לדברי. הגאון מהרש"א ז"ל שכתב שלא כדבריו בזה.
האמנם כד דייקינן שפיר נלע"ד דמאי דפשיטא ליה להרב שער המלך ז"ל דבהמת קדשים הוי. דבר שא"צ שיעור ולא שייך גבה ה"ט דכתותי מכתת שעורי' ליתא כלל דהדבר ברור דגם בהמת קדשים לקרבן שיעורה בעי דהיינו שיעורה שתהא בהמ' בריאה ושלמ' באבריה בלתי שום חסרון דאפי' בעל מום פסול. והנה כי כן שייך שפיר גם בבהמת קדשים לפוסלה מה"ט דכתותי מיכתת שעוריה דכיון דכתותי מכתתה לאו בהמה שלימה הראויה לקרבן היא דהא כתותה היא בחייה ולית כאן בהמה שלימה ותמימה מחיים ושפיר כתב הגאון מהרש"א ז"ל בכוונת דברי התוס' דחולין דכוונתם מה"ט דכתותי מיכתת שעוריה כדאמרינן גבי שופר של ע"ז. ודלא כהרב שער המלך ז"ל דמוכיח מדברי התוס' אלו דס"ל כר"ש דכל העומ' לישרף כשרוף דמי. כנלע"ד ותו לא מידי.