גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קצג
איסורי הנאה. הא ודאי אין לומר דבעי' שיהנה משיעור שו"פ כדין המועיל בהקדש דבעי' שיהנה שו"פ דזה פשוט דבאיסורי הנאה לא בעי' הנאת שו"פ וכמו שמתבאר מדברי התוס' בחולין דק"ך ע"א עלה דפריך התם גבי חמץ המחהו וגמעו ענוש כרת דאמאי אכילה כתיבה והקשו התוס' דתיפוק ליה משום הנאה דהא נהנה בגמיעה וחמץ אסור בהנאה הוא ותירצו דעל ההנאה ליכא ענוש כרת יע"ש ואם איתא דבאיסור הנאה בעי' שו"פ מאי קושיא הא י"ל דמאי דפריך הש"ס והא אכיל' כתיבה ביה ואיך קתני סתם דענוש כרת ומסתמא מיירי אפי' לא היה אלא כזית פחות משו"פ דבהכי לא שייך לחייבו משום הנאה כי אם משום אכיל' אלא עכ"ל דשיעור שו"פ לא בעינן. כ"כ הרב מהריט"א ז"ל בס' קהלת יעקב בתוספת דרבנן דל"ח סע"ב וריש ע"ג יע"ש. ואני מצאתי בחי' הרב המאירי ז"ל לנדרי' לדל"ב ע"ב דכ"ו סע"ד מן הספר שכתב וז"ל וצריך שתדע שהנאה זו שאסו' במודר הנאה פירושה אף בפחו' משו"פ ויש מפקפקים בשאר איסורי הנאה אם איסור הנאתם אף בפחות משו"פ אם לאו ולא הוכרעה בידם עכ"ד ז"ל יע"ש. הנה שכתב הרב המאירי ז"ל דיש מסתפקים באיסורי הנאה אי בעי' שיהנה שו"פ או אפי' פחות משו"פ אסיר ולא הוכרעה בידם. וזה דלא כהרב מהריט"א ז"ל דכתב דהוא פשוט דלא בעי' באיסורי הנאה שיהנה שו"פ. ומאי דמייתי לה הרב מדברי התוס' דחולין לא שמה מתיא כלל. די"ל דכוונת התוספות בקושייתם הכי הוה דמאי פריך והא אכיל' כתיבה הא י"ל דהא דתניא גבי חמץ המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת היינו משום דנהנה דחמץ אסור בהנאה ומיירי בדנהנה שו"פ ומאי פריך אלא חמץ אכילה כתיב ביה כיון די"ל דתנא משום הנאה הוא דמחייב ובדנהנה בשו"פ כדין איסורי הנאה דהוה בשו"פ דאף דתנא סתמא קאמ' אין מזה שום הכרח דאפי' בנהנה מפחות משו"פ קאמר התנא דחייב כרת כי היכי דליפרוך עלה הא אכיל' כתיב ביה די"ל שפיר דמשו' איסו' הנאה הוא דמחייב התנא המחהו וכשהוא נהנה משו"פ כדין חיוב הנהנה מאיסורי הנאה. באופן דאין מדברי התוס' אלו שום הכרח כלל לפענ"ד דיסברו בפשיטות דבאיסורי הנאה לא בעינן שו"פ ותו ל"מ: