גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קצב
איסור כהונה. מחמרינן ביה טפי כדאיתא ביבמות פ' האשה רבה דף איסור כהונה שאני וכו' יע"ש. וכתב הרב תה"ד בפסקים וכתבים סי' רכ"ב דדוק' באיסור כהונה שלגבי ישראל שרי כדפי' התם שאיירי כה"ג דאתו תרי ואמרו לא מת באותה שעה שנשאה זה ואח"ך מת ונמצא אסורה לו משום זונה כה"ג אמרי' איסור כהונה שאני שכיון דלישראל שרי ודוקא לכהן קדשתו תורה לאסור לו הקפידה תורה לקדשו כדי לברר קדושתו ולהחמיר על המצוות שנצטוו לו יותר מלישראל. אבל מלתא שלישראל נמי הוי איסור לא שייך התם וקדשתו ולכך קאמר ולכהן שאני משמע דוקא איסור דליתא אלא בכהונה יע"ש שהתיר מהאי טעמא אשת כהן שאומרת טמאה אני לך דלא כמאן דהוה בעי למימ' דמשום דאשת כהן היא נחמיר בה טפי יע"ש דבריו. והנה חלוק זה דחלק הרב ז"ל נראה לפום ריהטא חלוק נכון ומילי דסברא רבתי נינהו.
האמנם לפענ"ד נראה דאיכא לאקשויי על האי חילוקא דמר מהא דאי' בסנה דרין דף ן' ובת כהן כי תחל לזנות לזנות למה לי אי לאו לזנות הוה אמינא אפי' חלול שבת קמ"ל לזנות ופרכי' דיכול אפי' חללה שבת בת סקילה היא אמר רבא הא מני ר"ש היא דאמר שריפה חמורה סד"א הואיל ואחמיר בהו רחמנא בכהני דרבי בהו מצוות יתירות תידון בשריפה קמ"ל יע"ש. והשתא אם איתא להאי סברא דהרב תה"ד ז"ל דכל מילתא דלישראל נמי הוה איסור לא שייך להחמיר ביה טפי גבי הני כהני דלא שייך התם וקדשתו היאך הוה ס"ד התם למי' להחמיר בבת כהן בדינה בחלול שבת משום דאחמיר בהו רחמנ' במצוות יתירות עד דלהכי איצטריך רחמנ' למכתב קרא דלזנות הא כיון דאיסור זה דחלול שבת כהנים וישראל שוים הן באיסורו בכל כה"ג הא אמר מר הרב תה"ד דלא שייך לאחמורי בכהני טפי מבישראל. אלא מוכח דשייך ושייך לאחמורי בכהני טפי אף באיסור דשוין בו כהני וישראל משום מאי דאחמיר בהו רחמנ' בכהני דרבי בהו מצוות יתירות ולהכי אצטריך קרא דלזנות דלא נחמיר בדינא דבת כהן לדונה על חלול שבת במיתה. היותר חמורה. ומיהו לזה יש ליישב קצת.
אך ק"ל מהא דאמרי' במס' תמורה דף ד' ע"ב גבי לאו שניתק לעשה דאין לוקין עליו ופריך הש"ס התם והרי אונס דחד לאו וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר חד לאו דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר ומשני כהנים קאמרת כהנים טעמא אחרינא הוא דרבי רחמנ' קדושה יתירה. ופי' רש"י ז"ל ה"ג שאני כהנים דטעמא אחרי' נינהו דרבי בהו קרא קדושה דכתיב אמור אל הכהנים לנפש לא יטמא וכיון דחמור קדושתייהו החמיר עלייהו טפי מישראל דלילקי אפי' אלאו שניתק לעשה אע"ג דישראל לא לקי ע"כ יע"ש. הנה שאף במילתא שלישראל נמי אסור וקעבר בלאו הניתק לעשה דלא יוכל לשלחה אפ"ה מחמרינן עליה דכהן בהאי איסו' טפי מישראל דאילו הישראל מילקי לא לקי משום לאו הנית' לעשה והכהן כיון דרבי בהו קרא קדושה יתירה מילקי נמי לקי ודלא כהאי סברא דחדית לן מר הרב תה"ד ז"ל. איברא דהתוס' ז"ל שם ד"ה כהנים וכו' הביאו להני מילי דרש"י ז"ל וכתבו ולא נהירא וכתבו בשם ר"י פירוש אחר יע"ש:
אלא שלא גילו לנו טעמם אמאי לא נהיר להו דברי רש"י ז"ל. ואולי נאמר דהתוס' ז"ל סבי"ל להאי סבר' דכתב הרב תה"ד ז"ל ולהכי לא נהיר להו פי' רש"י דהוי שלא כסברא זו. והנה א"כ הוא נמצא דהאי סבר' דהרב תה"ד של כת הקוד' היא ומחלוקת ישנה היא בין הרים גדולי' רש"י והתו' ז"ל הנז'. ויש לתמו' על הרב תה"ד ז"ל דז"ל שכי' דברי קש"י והתוס' ז"ל בזה: