אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › קפ

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · קפ

קעט

אמירה לגוי שבות. מה' שאסר הרמב"ם אפי' בשבות ואפי' קודם השבת הוי דוקא כשהמלאכה שעוש' הגוי בשבת אדעתא דישר' קעביד ולא אדעתא דנפשיה ומשו"ה אף שיאמר לו קודם השבת ואינו אסור אלא משום שבות אסור. וכן נמי דברי רבינו סעדיא ור"ש בר ברוך והסמ"ג והטו' בהכי קמיירו שהגוי עוש' המלאכ' בשבת אדעת' דישרא' אבל בנדון דמהר"מ שהיה הדבר בקבולת דודאי דגוי אדעתא דנפשיה קעביד ודמי לההיא דנותנין כלים לכובס ועורות לעבדן ואפ"ה רצה מהר"מ לחלק בקבלנות בין כשהישראל קובע מלאכתו בשבת ובין כשאינו קובע מלאכתו בשבת. ולזה הקשה מרן דאף דנימ' דיש חילוק בקבלנו' היינו דוקא במלאכה דאוריי' אבל במלאכ' דרבנן ובקבלנו' אף שיהיה קובע מלאכתו בשבת שרי. ולפ"ז נמצא דתירוצו השני של מרן ז"ל שכתב דאף בקבלנות אין הפרש בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן הוי חדוש גמור. כ"כ הרב מ"ל ז"ל פ"ו פ"ו מה' אישות בישוב כונת דברי מרן הב"י ז"ל דסי' רמ"ד ע"ד הגהות מרדכי בשם מהר"מ ז"ל בההי' פסקא דאודות היהודי' שקונים המכסים ומשכירים להם נכרי לקבל המכס וכו' וכתבנו דברי מרן הב"י ז"ל לעי' בסי' הקודם ונמצא אתה למד מדברי הרב מ"ל ז"ל בכונת דהאי מרן הב"י ז"ל דאמי' לנכרי מקודם השבת שיעשה לו מלאכה דרבנן בשבת ובקבלנות אי שרי. הנה לפי קושית מרן הב"י ע"ד הר"מ ז"ל ותירוצו הראשון יותר קרוב בעיני קדשו של מרן ז"ל דשרי. אלא דבתי' השני חדש לנו מרן ז"ל די"ל דגם בכה"ג ל"ש לן בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן וכתב הרב מ"ל ז"ל דזה הוא חדוש גמור.

ולפענ"ד גם דבר זה לאו חדוש גמו' הוא דהרי הוא מפו' יוצא מדברי ס' התרומה ז"ל בה' שבת סי' רכ"ב שכתב וז"ל ולומ' לעבדו בע"ש למחר בשבת תעשה האש או הלילה תכבה הנר או אם כבתה א' מהנרות תדליקנה דבר שאם עושה מאליו מותר ואין גופו נהנ' מיד בדבר דב"ה מתירין עם השמש היינו שהגוי עושה המלאכה מאליו אבל אינן מתירין לומר לו לעשותו בשבת ושייך ביה אמי' לגוי אפי' א"ל מע"ש עכ"ד ז"ל יע"ש. הרי שאפי' לומר לעבדו מע"ש שיכבה הנר בשבת כתב ס' התרומה דאסו' משום אמי' לגוי שבות. אע"ג דעבדו הוה כמו קצץ כמ"ש שם ס' התרומה בתר הכי לענין הא דתנן נכרי שהדליק את הנר וכו' יע"ש. וכ"כ עוד בסי' רנ"ב וכ"כ הסמ"ג דעבדו ושפחתו הוו כקצץ. וגם כבוי הנר אין איסו' אלא מדרבנן לר"ש דס"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור ופסק כן בס' התרומה שם סי' רנ"ד יע"ש. ונמצא שדבר זה דאסו' אמי' לגוי קודם השבת לעשות לו מלאכה בשבת ואפי' במלאכה דרבנן ובקבולת וקובע לו מלאכתו בשב' כבר בא דינו מבוא' בדברי ס' התרומה ז"ל. ומאי מקשה הרב"י ז"ל על הר"מ עד שבתירוצו השני חדש דעי"ל דלא שאני לן באמי' לגוי בין מלאכה דאוריי' למלאכה דרבנן. גם בהגהו' מימוני' פ"ו כתבו כדברי ס' התרו' הנז' דאסו' לומר לעבדו או לשפחתו ע"ש שתכבה הנר בשבת. ועיין מ"ש הרב"י ז"ל בסי' רמ"ה בשם הסמ"ק והמרדכי דפ"ק דשבת לענין ליתן מעות לנכרי ע"ש לקנות לו או בגדים למכור לו דלפי מ"ש שם הרב"י ז"ל דהמרדכי כתב דברי הסמ"ק בשם הסמ"ג וסיים ובלבד שלא יאמר לו למכור בשבת מבואר גם מדברי הסמ"ק דאפי' באיסור דרבנן ובקצץ אסורה האמירה לגוי קודם השבת יע"ש. באופן דגם האי. מילתא דאמר מר הרב מ"ל ז"ל דחדוש גמור חדש לנו מרן ז"ל בתירוצו השני דאפי' באמירה מקודם השבת ובקבולת וקובע לו מלאכתו בשבת לא שאני לן בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן. אחר המחי"ר דהא נמי לאו חדוש הוא והדבר פשוט והרי הוא מפורש יוצא מדברי ס' התרומה והגהו' מימו' והמרדכי בשם הסמ"ק לפי מ"ש הב"י בסי' רמ"ה וכאמור ומדובר כנ"ל ותו לא מידי:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה