אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › קעא

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · קעא

קע

אין הולכין. בממון אחר הרוב. נסתפק הרב קרית מלך רב ז"ל בח"ב בשו"ת סי' י"ב דע"ו ע"ב אם הא דקי"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב הוה מדינה דאורייתא או דילמא מדאוריי' גם בממון אזלינן בתר רובא ורבנן הוא דאמרו דלא נזיל בממון אחר הרוב. ולמד מדברי התוס' דמציעא ד"ך ע"א ד"ה איסורא וכו' דמדרבנן הוא ממ"ש וז"ל וי"ל דמ"מ באיסור א"א החמירו דמים שאין להם סוף לא תנשא לכתחלה וכו' ואם איתא דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא מן התו' אין מקום לתירוצם דסוף סוף בממון החומרא הוא מן התו' ובמשל"ס הוא מדרבנן. הן אמת שצריך להבין מה ראו חכמים על ככה להחמיר גבי ממון לגבי תובע ולהקל גבי הנתבע מאחר שדין תורה הוא עם התובע ואפשר דמשום ליתא דגזל החמירו בשב וא"ת. אך קשה שאין מקום לקושייתם שהרי גבי סימנין שאינן מובהקין החמירו באיסור והקילו בממון כמבואר שם די"ח סע"ב אשר נמצא דפעמים עושין כן ופעמים עושים כן כאשר ישר בעיניהם. אמנם מדברי התוס' בקמא דכ"ז ד"ה קמ"ל נראה דסבי"ל דהוי מן התו' שכתבו ז"ל אבל גבי ממון דאיכא מיעוט וחזקה לא אזלינן בתר רובא וכו' כלומר דהוה פלגא ופלגא עכ"ד הרב קמ"ר ז"ל יע"ש. ותם אנכי ולא אדע אמאי הוצרך להוכיח מדברי התוס' דקמא הנז' דסבי"ל דהוי מן התודה ממ"ש בסוף הדבור אבל. גבי ממון וכו' הא ממה שהקשו שם דאמאי לא ילפי' מק"ו דנפשות דאזלינן בתר רובא וכו' יע"ש. מזה מבואר בהדיא דסבי"ל דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב הוה מן התור' דאי מדרבנן הוה מאי מקשו דאמאי לא ילפי' מק"ו דדיני נפשות הא מן התורה גם בממון דינא הכי הוה ומדרבנן הוא דאין הולכין בממון אחר הרוב. וכן מבואר יוצא עוד מדברי התוספות בסנהדרין דף ג' ע"ב דבור המתחיל דיני ממונות יע"ש.

ולדידי הדבר מפורש יוצא דהוה דבר תורה מהסוגי' דקמא ריש פ' שור שנגח דמ"ו דתנן שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד וכו' ואמרינן עלה בש"ס אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכמים אומרים זה כלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה. ל"ל למימר זה כלל גדול בדין איצטריך וכו' דאפי' ניזק אמר בריא ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה. א"נ לכי הא דאתמר המוכר שור לחברו ונמצא נגחן רב אמר ה"ז מקח טעות ושמואל אמר יכול לומר לו לשחיטה מכרתיו לך וכו' רב אמר ה"ז מקח טעות זיל בתר רובא ורובא דאינשי לרדיא הוא דזבני ושמואל אמר יכול שיאמ' לו לשחיט' מכרתיו לך ולא אזלי' בתר רובא כי אזלי' בתר רובא באיסורא אבל בממונא לא אזלי' בתר רובא אלא המוציא מחברו עליו הראיה תניא נמי הכי שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה וכו' אמר ר' שמואל בר נחמני מנין להמוציא מחברו עליו הראיה שנאמר מי בעל דברים יגש אליהם יגיש ראיה אליהם מתק להרב אשי הא ל"ל קרא סבר' הוא דכאיב ליה כאיב' אזיל לבי אסיא וכו' יע"ש. הנה לך מפורש דטעמא דהאי מילתא דאין הולכין בממון אחר הרוב הוה משום דזה כלל גדול בדין דהמוציא מחברו עליו. הראיה. וכלל זה דהמוציא מחברו ע"ה דאורייתא הוא אי בעית אימא קרא כדדריש לה ר"ש בר נחמני מקרא דמי בעל דברים יגש אליהם ואי בע"א סברא דכאיב ליה כאיבא אזיל לבי אסיא כדאמר רב אשי. וא"כ הרי אתה למד ממילא דהאי מילת' דאין הולכין בממון אחר הרוב הוה דינא דאורייתא. ומאי דבעי הרב קמ"ר ז"ל ללמוד מדברי התוס' דב"מ ד"ך ע"ב ד"ה איסורא וכו' דהוה מדרבנן אחר המחילה רבה דאין למודו זה למוד כלל דכוונת התוס' היא פשוטה לפניה דכונתם להקשות דמאי קאמר ליה איסורא מממונא לא ילפי' הא גבי ממונא דבר תורה. לא אזלי' בתר רובא ובאיסור' אזלי' בתר רובא וא"כ כיון דאפי' בממונא הכא לא חששו למיעוט אע"ג דבעלמא גבי ממונא חיישי למיעוט ולא אזלי' בתר רובא כ"ש דלית לן למיחש למיעוט זה באיסורא. ולזה תירצו דמ"מ הרי אשכחן באיסור א"א דחששו מדרבנן למיעוט כעין זה שהרי החמירו דמים שאין להם סוף לא תנשא לכתחלה ולכן ה"נ יש לחוש ולהחמיר חמיר מדרבנן משום חומרא דא"א אע"ג דלגבי ממונא לא חששו למיעוט כזה לא מדאורייתא ולא מדרבנן וליכא למילף איסורא דאשת איש מממונא שלא לחוש למיעוט זה לחומר' מדרבנן באיסור' דא"א נמי וזה ברור:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה