גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · קע
אין אדם משים עצמו רשע. עד כאן לא אמרינן אין אדם משים עצמו רשע אלא במקום שאין אנו יודעין דבר רעו לא שום רעותא כההיא דמודה שהאכילתו שאינו מעושר אבל כשיש ריעותא לפנינו כגון פנויה או ארוסה שעיברה דאע"ג דקי"ל דבאומרת לכשר נבעלתי נאמנת כשאין הארוס מכחישה או שאין הארוס לפנינו אפילו הכי כשאומרת שנבעלה לפסול לה או שאומרת לא ידענא הולד ספק ממזר הוי כמ"ש כל הפוסקים ולא אמרי' דאין אדם משים עצמו רשע ואינה נאמנת לומר שנבעלה לאחר שאינו כשר אף דהתם בארוס איכא נמי קצת איסורא וכן בפנויה לכתחילה איכא נמי. קצת איסורא וא"כ תרצה לומר מדבע"כ עבדה איסורא זוטא נאמנת נמי לומר דעבדא איסורא רבה. כ"כ הגאון חכם צבי ז"ל בתשו' סי' ג' ד"ד ע"א וקרא שם להחכם הפוסק בדורו דסבי"ל דגם בכה"ג דעבדא איסורא זוטא אינה נאמנת לומר דעבדא איסורא רבא מטעמא דאין אדם מע"ר טועה טעות גדול.
ולענ"ד דברי הרב צבי ז"ל תמוהים בעיני ואנכי לא ידעתי איך כתב דברים אלו בפשיטות וקרא להחכם הפוסק דסבי"ל דגם בכה"ג דעבדה איסורא זוטא אינה נאמנת לומר דעבדה איסורא רבא משום דאין אדם מע"ר טועה טעות גדול וזה תימא דהא אדרבא ממקום שהביא הרב ז"ל ראיה לדבריו דבכה"ג נאמן מוכח כדברי החכם הפוסק דאף בכה"ג אינו נאמן שהרי גבי פנויה או ארוסה שנתעבר' אף שאומרת דלאחר ופסול נבעלה אינה נאמנת ואינו אלא ספק ממזר ואם איתא דהיא נאמנת אמאי לא הוי ודאי ממזר ומ"ש מחיה דקי"ל דנאמנת חיה לומר דבן זה ממזר והוה ממזר ודאי וכמ"ש הרמב"ם ז"ל פ' ט"ז מה' איסורי ביאה דין ל"ב ושאר כל הפוסקים ז"ל -אלא ע"כ דהיא אינה נאמנת והיינו משום דאין אדם מע"ר וכן כתב הרב המגיד ז"ל בהדיא בפ' ט"ז מה' א"ב דין י"א על הא דפנויה שנתעברה וכו' וז"ל ואע"פ שחיה נאמנת כל שלא קרא עליה ערער וכו' שאני הכא שאין אדם משים עצמו רשע יע"ש. הנה שכתב ה"ה ז"ל בהדיא דאף בפנויה שנתעברה ואמרה לפסול נבעל' דאינה נאמנת משום דאין אדם משים עצמו רשע והיינו כסברת החכם הפוסק. סוף דבר שדברי הרב חכם צבי ז"ל צל"ע: