אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › קלח

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · קלח

קלז

אין מבטלין איסור לכתחלה. אפילו באינו מתכוין לבטל את האיסו' כדי ליהנות מן האיסור דשרי. לדעתי לא הקילו בזה לערב לכתחלה אפי' בדבר שאין כוונתו לבטל רק אם כבר נתערב אלא שעדיין לא נתבטל והוא עושה איזה דבר ועי"ז מתבטל. בזה אזלינן בתר הכוונה שאם הכוונה לבטל אסור ואם הכוונה לדבר אחר מותר כמו בחטים שיש בהן חטים מבוקעים שמותר לטחון לעשות קמח. אבל אסור לערב חטים מבוקעים בידים כדי לטוחנן. ואף שאין מזה ראיה דהרי קודם שנתערב יכול לטחון כ"א בפני עצמו וא"כ אם מערב ודאי שכוונתו לבטל. מ"מ בשום מקום לא מצינו היתר רק בדבר שכבר נתערב וראיה גדולה לדבר הוא ממ"ש הרשב"א והובא בש"ע יו"ד סי' צ"ט סעי' י"ד וסי' קכ"ב ס"ה דאיסור מועט שנבלע בכלי שאין דרכו להשתמש בו בדבר מועט וכו' ה"ז מותר להשתמש בו וכו' גם בזה חולקים הרא"ה והטור כמבואר באחרונים שם אבל בכלי שדרכו לפעמים להשתמש דבר מועט כמו קערה וכיוצא אסור להשתמש בה שאין מבטלין אי"ל אפי' איסור מועט אפי' איסור הבלוע כמבואר שם בש"ע בסי' קכ"ב זה הטעם מפורש שאין מבטלין אי"ל. ולכאור' יפלא הלא אין כוונתו לבטל רק לבשל בקדר' או לאכול בקערה וכיון שאין בו כוונה לבטל מותר אלא ודאי שדוקא בדבר שכבר נתערב התירו אם אין כוונתו לבטל אבל לערב מתחלה אף שאין כונתו לערב רק להשתמש בכלי אסור. כן כתב הגאון מהרי"ח לנדא ז"ל בס' הנחמד נודע ביהודה מה"ק חי"ד סי' כ"ו יע"ש בהגהה וכ"כ עוד במהדורא תניינא חי"ד סי' נ"ו ושלדעתו ז"ל זהו טעמו של הצ"צ הביאו המג"א בסי' תמ"ז ס"ק מ"ה ביין לבן שהוכהה מראיתו שאסור ליתן תוכו חלב בהמה או חלב חטה אפי פחות מששים דמבטל איסור לכתחל' יע"ש והרי שם אין כונתו שיתן טעם רק לתקן המראה. אלא ודאי דלערב בידים גם זה אסור א"ד ז"ל יע"ש. ולעיל שם סי' מ"ו השיב הגאון הנז' לתלמידו הרב מהר"ד קצע ז"ל על מה שכתב לו דמשמעות גדולי הראשונים לא כן הוא והביא דברי הריב"ש שהביא הפר"ח ביו"ד סי' ס"ד ס"ק כ"ו על אותן שמשימין חלב בין נסר לנסר וכו'. והשיבו הגאון מהרי"ח ז"ל וז"ל והנה במה שכתבת גדולי הראשונים אני תמה אני הוכחתי שם בחבורי מדברי הרשב"א והרא"ה והטור ואיך אתה קורא הריב"ש נגדם גדולי הראשונים וגם עיקר דברי הריב"ש אינם סותרים את הכלל שלי דדברי הריב"ש הם על דרך זה שזה פשוט אצלו דכבוש ודאי לא שייך ביה אלא שהונקא לומר שאפי' נגיעה בעלמא שנחוש מתוך שהחלב רך בטבע אפי' בנגיעה בעלמא אוסר טפה הנוגעת גם כן אין כאן ושוב אמר שאפי' נימא שנוגע קצת מ"מ כיון שעכ"פ אינו נכבש א"כ אינו אוסר רק קצת טפה הנוגעת וטפה זו מתערבת ביין ובטילה והוא אינו מכוון לזה וכו' ועירוב זה של הטפה ביין הוא אינו מערב בידים רק מתערבת ממילא וכמו כן גיעולי גרם המים בולעים קצת והוא אינו משתמש אח"ך במים ועיקר החשש ששוב הכלי בולע מהמים וזה אינו עושה הוא בידים רק הכלי בולע אח"ך מעצמו נמצא שהוא אינו מערב בידים שום דבר. ומה שהבאת מדברי הב"י ביו"ד ססי' קל"ח שאין מחוייבין ללקט החרצנים אלא מכבד ודיו ג"כ אינה ראיה ששם אינו רואה בעיניו ואינו מחוייב לחפש אחר הכיבוד א"ד ז"ל יע"ש. ולדידי יש להשיב על האי כללא דחדית לן מר הגאון ז"ל מדברי הר"ן ז"ל דע"ז פ' אין מעמידין דכת' טעמא דשרי ליתן מים או שכר בקנקנים של גוים והיין והמי' של העירוי מותרי' מהאי טעמ' דאינו מתכוין לבטל האיסור יע"ש וכתבנו דברי הר"ן ז"ל לעיל בסי' הקודם יע"ש. הרי שמתיר הר"ן ז"ל לתת שכר בקנקני נכרים לכתחלה מה"ט דאינו מתכוון לבטל האיסור ואף שבנתינתו את השכר לקנקן נכרי הנה הוא מערב בידים ועיין מה שכתבתי בסי' הקודם בדע' הר"ן ז"ל ותו לא מידי:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה