גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · פב
אין שליחות לגוי. היינו במידי דבעינן שליחות דכי עשהו שלא מדעת בע"ה לא הועיל כלום עד שיעשהו הבע"ה שליח לעשותו. אבל במידי דלא בעינן שליחות דאף כי עשהו שלא מדעת בע"ה מה שעשה עשוי גם ע"י גוי שפיר דמי דבכה"ג לא אימעיט גוי משליחות דאין כאן משום שליחות. כ"כ הרשב"א ז"ל בתשו' והביאה הרב"י ז"ל ביו"ד ס"סי ק"ך והכשיר מטעם זה טבילת כלים ע"י גוי משום דלגבי טבילת כלים לא בעי שליחות דמנא תיתי ואלו הטבילו ישראל שלא מדעת הבעלים עלתה לו טבילה וכל היכא דלא בעי שליחות אפי' טבילת נכרי למה לא תעלה ע"כ מ"ש ודברי הרשב"א ז"ל אלו הלא המה בח"ג שנדפס מח' סי' רנ"ה. ועיין עוד שם סי' רנ"ט שהאריך לחזק דבריו בראיות מסוכה שעשאה גוי דכשרה לב"ה דלא בעו סוכה לשם חג וגם סוכת גנב"ך כשרה. וכן כתיבת הגט דלכ"ע גוי היה כשר בו אלא משום דבעי כונה בכתיבתו וגוי אדעתא דנפשיה קעביד וכדאיתא בפ' המביא תניין ואע"ג דאינה מתגרשת אלא בגט ועם כל זה בשליחות בלחוד הוא דפסול לפי שאין שליחות לגוי. ואלה דברים ברורים הם בעיני ושחיט' הגוי דנבילה מגזירת הכתו' הוא דכתי' וזבחת ואכלת ובא בקבלה מה שאתה זובח אתה אוכל. וגוי ג"כ היה מתיר את הכרי אלא משום גזירת הכתוב דכתיב גם אתם ודרשי' מה אתם בני ברית אף שלוחכם ב"ב ולמאן דדריש הכי אפילו העבד תורם של ישראל אלא דלמ"ד דדריש מה אתם ישראל וכו' העבד אינו תורם מגזירת הכתוב. ומצות בפסח שאסרו ללוש אותן גוי היינו נמי משום דכתי' ושמרתם את המצות בעינן שימור לשם מצה וגוי אדעתא דנפשיה קעביד. ותפילין ומזוזות שכתבן גוי היינו משום דחיישי' לשמות שבהן שמא לא כתבן לשמן ע"כ יגנזו וכן ס"ת ועוד דתפילין ומזוזות וס"ת פסולין משום דכתיב וקשרתם וכתבתם ודרשי' מי שישנו בקשירה ישנו בכתיבה. ובציצית גם כן פסל ר"ת בשעשאתן אשה לפי שאינה במצות ציצית וכל שאינו בועשו להם ציצית אינו כשר בעשייתן ואם עשאן אפי' ע"י ישראל שלא בכונה פסולין דבעינן כונה ומילה נמי פלוגתא בע"ז ובפרק התכלת אם כשרה בגוי. ולא מצאתי מצוה שיפסל בה מגע גוי אלא באותן המקומות המיוחדין שגזר בהם הכתוב אי נמי שצריכין כונה או שליחות את"ד הרשב"א ז"ל יע"ש באורך. ועיין להר' מח"א בהלכות שלוחין ס"סי י"א ובה' מכירה קנין מעות ס"סי ט"ו ועיין לעיל בסוף סי' הקודם ועמ"ש הרא"ש ז"ל בתשו' כלל י"ח סי' י"ב: