גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · עב
אין אומרים לו לאדם עמוד וחטוא כרי שיזכה חבירך. אפילו בדלא פשע דכתבו התוס' ז"ל לחד תירוצא דאומרים לו לאדם עמוד וחטוא בשביל שיזכה חבירו כשלא פשע. הדבר פשוט דהיינו דוקא לומ' לאדם חטוא באיסו' זוטא כדי שיזכה חבירו באיסורא רבה הוא דאומרי' לו לאדם עמוד וחטוא וכו' כשחבירו לא פשע אמנם באיסורין שוין דאין איסורו של חבירו רבה על איסור של זה שחוטא בשבילו אלא דכי הדדי נינהו בחומרייהו דחומרו של חטא זה כחומרו של חטא האחר בכל ענין א"א לו לאדם עמוד וחטוא באיסור זה בשביל שיזכה חבירו באיסורא אחרינא שהוא שוה בחומרו להאי איסורא דזה חוטא בו בשבילו ואף שזה לא פשע. דהא התוס' זל כתבו להאי חלוקא דפשע לענין הא דכופין האדון לשחרר חציו עבד וחציו בן חורין משום מצות פ"ו וניחא להו בהכי הא דכהן עובר בעשה דהשלמה כדי שיזכה מחוסר כפורים בעשה דק"פ שיש בו כרת וכן כהן שנמצא בו יבלת דחותכה לו חבירו בשיניו כרי שיזכה במצות עבודה דבכל הני האי מצוה שיזכה בו חבירו היא חמורה יותר מהאיסור שזה חוטא בשבילו ובכה"ג הוא דכי לא פשע חבירו אומרים לו לחטוא בחטא קל בשבילו כדי שיזכה זה במצוה דהיא גדולה מהחטא שזה חוטא בשבילו אמנם לומ' לאדם עמוד וחטוא בחטא כדי שיזכה חבירו ולא יחטא חטא אחר דומה לו פשיטא דבכל ענין א"א לו לאדם עמוד וחטוא דמאי אולמי האי מהאי ולמה יחטא זה כדי שיזכה חבירו וזה פשוט מאוד:
ותמהני על הרב שער המלך פ"ג מה' עבדים דל"ג ע"ב דמייתי מ"ש הרא"ם ז"ל על מה שפי' רש"י ז"ל בפי' החומש על פסוק אם אדוניו יתן לו אשה שהרשות ביד רבו למסור לו ש"כ והקשה עליו הרא"ם דמנ"ל שהוא רשות דילמ' חובה הוא וכו' והרב צדה לדרך הקשה לדברי הרא"ם הלזו דאם אית' שהוא חובה כדי לקיים מ"ע דוהתנחלת' אותם היכי אמרי בפ"ק דקידושין דכ"א שהיתר ש"כ לישראל הוא חידוש שחידשה תורה ואי כדברי הרא"ם מאי חידושיה הלא בכל התורה כולה אמרי' אתי עשה דחי ל"ת ה"נ נימא דאתי עש' דוהתנחלת' ודחי לאו דלא יהיה קדש. והרב מ"ל ז"ל תמה עליו דע"כ ל"ק הרא"ם שהיא חובה אלא לאחר שחידשה תורה להתיר ש"כ לע"ע אבל אם לא היה הכתוב מתיר מהיכא תיתי שכדי שיקיים האדון מ"ע דוהתנחלתם שיעבור העבד על לאו דלא יהיה קדש אטו אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך א"ד ואנכי הרואה תמהני עליו שהרי כתבו התוס' פ"ק דשבת ד"ד ד"ה וכי דע"כ לא אמרינן א"א לאדם חטא כדי שיזכה חבירך אלא דוקא היכא דפשע כי ההיא דהדביק פת לתנור אבל היכא דליכא פשיעה אומרים לאדם חטא והביאו ראיה מדאמרי' בריש תמיד דאתי עשה דפסח ודחי עשה דהשלמה הרי שהכהנים קא עברי עשה דהשלמה כדי שיקיים מחוסר כפורים עשה דפסח ה"נ דכוותא כיון דליכ' פשיעה א"ד ז"ל יע"ש. ואני אומר דעל תמיהתו הוא דתמהני כי דברי הרב מ"ל ז"ל נאמנו מאוד דעיני קדשו שפיר חזו להני מילי דהתוס' ז"ל דפ"ק דשבת דחלקו להאי חלוקא דבין פשע ללא פשע והביאו ראיה מההיא דפ' תמיד נשחט דעובר הכהן בעשה דהשלמה כדי שיקיים מחוסר כפורים עשה דפסח ואפ"ה שפיר קא מותיב להרב צידה לדרך ז"ל מהיכי תיתי שכדי שיקיים האדון מ"ע דוהתנחלתם שיעבור העבד על לאו דלא יהיה קדש אטו אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה חבירך. כלומ' דאע"ג דהיכא דלא פשע אומרי' לו לאדם חטוא וכו כמ"ש התוס' ז"ל היינו דוקא כה"ג דכהנים דקא עברי בעשה דהשלמה כדי שיזכה המחוסר כפורים במ"ע דהיא יותר גדולה וחמורה מהאי עשה דהשלמה דמ"ע דק"פ גדולה וחמורה מעשה דהשלמה דיש בה כרת עד שמפני גודלה וחומרה הוא דאתיא ודחיא לעשה דהשלמה אע"ג דבעלמא קי"ל דלא אתי עשה ודחי עשה דמאי אולמה האי עשה מהאי עשה וכדאמרי' התם בפרק תמיד נשחט. וכיון דמחוסר כפורים יזכה במ"ע דק"פ דהיא גדולה וחמורה מהחטא שעושה הכהן בשבילו להכי אומרי' לו להכהן עמוד וחטוא באיסורא זוטא כדי שיזכה המחוסר כפורים באיסורא רבה כיון דלא פשע. אבל לומר לאדם שיעבור באיסור לאו כדי שיזכה חבירו במצות עשה כהאי דהעבד יעבור על לאו דלא יהיה קדש כדי שיזכה האדון בעשה דוהתנחלתם פשיטא דליכא למימ' כלל אפי' שהאדון לא פשע דאין המ"ע דוהתנחלתם גדולה וחמורה מהלאו דלא יהיה קדש כי היכי דיהיה שייך למימ' לו להעבד חטוא באיסורא זוטא כדי שיזכה חברו האדון באיסו' רבה דאין העשה דוהתנחלתם איסורא רבה מהאי. איסורא דלאו דלא יהיה קדש דאדרבה הלאו דלא יהיה קדש חמור מהעשה דהא דקי"ל דעשה דחי ל"ת לאו משום דעשה חמיר מהל"ת דאדרבא הלאו הוא חמיר מעשה וכדאמרינן בפ"ק דיבמות ד"ז ע"א אטו עשה דוחה ל"ת לאו ל"ת חמיר מיניה וקאתי עשה ודחי ליה וכו' יע"ש. ובפי' רש"י ז"ל שם. וכיון שכן אע"ג דאפ"ה עשה דחי' ל"ת מ"מ לענין שאחר יחטא בלאו כדי שזה יזכה ב עשה פשיטא דליכא למימר דאטו אומרים לו לאדם חטוא כדי שיזכה חבירך בחטא דומה לו ו כ"ש לחטו' בלאו דהוא חמור מעשה כדי שיזכה חבירו בעשה דליכא למימר בשום ענין בין שזה פשע או לא פשע וזה פשוט וברור ויפה אמר חנ"ן הר' מ"ל ז"ל אטו אומרי' לו לאדם חטוא וכו' ולחנם תמה עליה הרב שער המלך ז"ל כנלע"ד.