גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · נח
אין עבוד באוכלין. נסתפק הרב שער המלך ז"ל ה' יו"ט ד"ן ריש ע"א בהא דאמרי' אין עבוד באוכלין אי היינו דוקא במידי דחזי לאכילה אמנם במולח בשר נבילה וכיוצא כיון דלא חזי לאכילה ה"נ י"ל דמחייב משום מעבד ואע"ג דמצד עצמן ראויין לאכילה וסעד לזה ממה שתי' הרב מ"ל ז"ל פי"א דשבת בקושייתו על הא דאין עבוד באוכלין מהא דדרשי' פ' הקומץ רבה תקריב מלח אפי' בשבת בשם שיטה לראשונים ז"ל דכיון דקרבן תמיד אינו נאכל וכולה כליל לאו כעיבוד באוכלין דמי כיון שאינו נאכל אך מדברי הר"ן והמאירי ז"ל דכתבו בהא דאמרי' בביצה די"א אין מולחין את החלבים דהוה משום דלאו אוכלין גמורין נינהו ויש בהן משום מעבד נראה דס"ל דאפי' בבשר נבילה וכיוצא אין עבוד באוכלין ממה שהוצרכו לתת טעם במליחת חלבים משום דלאו אוכלין גמורין נינהו משמע הא לא"ה הו"א דאין עבוד באוכלין אע"ג דאסורים הן באכילה משום דכיון דמצד עצמן חזו לאכילה אלא דאיסורא הוא דרביע עלייהו מקרו אוכלין ואין עבוד באוכלין. ואף לדעת אותה שיטה שכתב הרב ז"ל נראה שלא כתב כן אלא גבי קרבן תמיד דלא חזו לאכילה מה שא"כ חלבים ובשר נבילה דחזו לגוים א"ד ז"ל י"עש. ולענ"ד מאי דמייתי למיפשט לספיקו מדברי הר"ן והמאירי ז"ל דהוצרכו למימר טעמא דחלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו לא שמיה מתיא כלל דאדרבה איכא למפשט מהני מילי דהר"ן והרב המאירי ז"ל לאידך גיסא. והוא דלדידי חזי לי דמאי דכתבו בטעמא דחלבים דלאו אוכלין גמורין נינהו היא גופה כונתם משום דאסירי באכילה לישראל ולהכי לאו אוכלין גמורין חשיבי כי מצד עצמן של החלבים נראה דאוכלין גמורין נינהו ודאי דהא ראויין הן לאכילה גמורה כהשומן וגויים אוכלין החלבי' אכילה גמורה כשומן ואנן נמי אי לאו משום דהתורה אסרה לנו אכילת חלב היו נאכלים לכל אדם אכילה גמור' כשאר שומן ומאי טעמא כתבו הר"ן והמאירי ז"ל דלאו אוכלין גמורין נינהו אלא מוכרח דכונתם לומר דלאו אוכלין גמורין נינהו מה"ט דאסורין באכילה לישראל ואין נאכלין אלא לגוים וכיון דאינן נאכלין לכל אדם מחמת איסורן דאסיר לנו עם קדש ישראל לאו אוכלין גמורין חשיבי. זהו הנראה מוכרח בכוונת דברי הר"ן והמאירי ז"ל ולפ"ז תפשוט מדבריהם לבשר נבילה נמי דיש במליחתו משום מעבד אם לא שנחלק ונאמר דדוקא חלבים דאסירי איסור גופן כי אין להן שעת הכושר כלל לאו אוכלין גמורין מיקרו משא"כ בשר נבילה דהבשר מצד עצמו בר אכילה הוא ולאכילה היה עומד לכל אדם קודם שנתנבלה אלא שמפני שנתנבל' נאסר באכילה וכיון דאין איסורו איסור הגוף אלא איסור מבחוץ שבא על בשר זה לאוסרו באכילה והוא מפני מה שלא נשחטה אלא נתנבלה חשיב אוכלין גמורין גם השתא הכא שנאסרה באכילה מפני שנתנבלה לענין זה דאין עבוד באוכלין ובכן ליכא למפשט מידי מדברי הר"ן והמאירי ז"ל להאי ספיקא דהר' שער המלך ז"ל לא לאיסור ולא להתר והני מילי דכתיבנ' אינו אלא לכי מאי דסבר הר' שער המלך ז"ל בדעת הר"ן והמאירי ז"ל דבחלבים יש עבוד דבר תורה גם לרבא דס"ל דאין עבוד באוכלין. אמנם אנן בדידן לא שמיע לן כלומר לא סבירא לן הכי בדע' הר"ן והמאירי ז"ל אלא גם הר"ן והמאירי לא אמרי דיהא בחלבים משום מעבד דבר תורה לרבא דאמ' אין עבוד באוכלין דגם חלבים בכלל שאר אוכלין ואין בהן עבוד דבר תורה וכמו שנכתוב לקמן סי ס' ובכן אין כאן מקום לספיקו של הר' שעה"מ ז"ל ודברי השיטה מהראשוני' ז"ל אינם אלא דברי תימ' במ"ש דבקרבן כיון דאינו נאכל דכולה כליל יש בו עבוד וכדכתיבנא ע"ד לעיל בסימן הקודם כי שם כתבנו ובררנו עקר טעמא דרבא בהאי סברא דיליה דאסבר לן דאין עבוד באוכלין דלפי טעמא דהך מילתא אין מקום לחלק כלל באוכלין ועיין לקמן סי' ס' בס"ד.