גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · לז
אין עושין מצות חבילות חבילות. כתבו התוספות ז"ל בסוטה ד"ח ע"א עלה דתניא אין משקין שתי סוטות כא' ואין רוצעין שני עבדים כאחת כו' וז"ל אין משקין שתי סוטו' כאחת נר' לפרש שיעמיד שתיהן בעזרה בבת אחת להשקותן אע"פ שאין שותות כאחת וכן רציעה ובתוספת' דפרה תנא נמי אין שתי פרות נעשו כאחת משנעשי' אפר מביא אחרת ושורפ' על גבה ותימא וכי היה אוסר בכה"ג לשחוט שני זבחים כאחת כגון שני עולות או שני חטאות שיעמיד שניהן בעזרה וישחוט א' ואח"כ ישחוט השני וכו וכו' יע"ש והנה הרב מגן אברהם ז"ל סי' קמ"ז סקי"א הביא לדברי התוספות ז"ל אלו וכתב ומסיק בגמ' בכהן א' אין משקין ובשני כהנים משקין וצ"ע ע על הרמב"ם שפסק סתם ולא חילק לכן נ"ל שהוא מפרש איפכא דכהן א' ע"כ משקה אותם זה אחר זה לכן אע"פ שמעמידן בבת אחת בעזרה שפיר דמי אבל בשני כהנים שמשקין בב"א זה אחת וזה אחת אסור ובזה מתורץ קושי' התוספות שהקשו משני מצורעים והנה להרמב"ם מותר להביא שני תנוקות בב"א ולמול זה ואח"כ זה אבל למולם בבת אחת בשני מוהלים אסור ולהתוספות אסור להביאם בב"א למולם זה אח"ז אבל למולם בב"א בשני מוהלים שרי וא"כ בשני ס"ת נהגינן כהרמב"ם דלא קפדינן על ההבאה. ולהתוס' בבהמ"ז של נשואין לא יביאו שני הכוסות לפניו בב"א אלא לאחר בהמ"ז יקח כוס אחר ויברך ז' ברכות וכן משמע בטור ובש"ע אה"ע סי' ס"א ומה שהק' התוס' משני זבחים י"ל דדוק' בשני מצות של חובה הוי חבילות וה"ה בשני קרבנות של חובה אסור להעמידם כאחת וכן משמע ביומ' פרק ה' דתנן הביאו לו השעיר משמע דאין מביאין פר ושעיר כא' ע"ש עכ"ד הרב מג"א ז"ל יע"ש. והנה מ"ש הרב ז"ל דהרמב"ם ז"ל מפרש איפכא דבכהן א' ליכא משום מח"ח כיון דע"כ משקין זו אחר זו ואע"פ שמעמידן בב"א בעזרה שפיר דמי והוליד מזה לענין שני תנוקות למול דלדעת הרמב"ם מותר להביאן בב"א ולמול זה אח"ז אבל למולם בב"א בשני מוהלים אסור ולהתוס' הוה איפכא דלהביאם בב"א למולם זאח"ז אסיר אבל למולם בבת אחת בשני מוהלים שרי. לפענ"ד אחר המחילה רבה אין דבריו. מחוורין לי בזה כלל דהא התוספו' ז"ל הביאו ראיה מהתוספתא דפרה דקתני אין שתי פרות נעשות כאחת משנעשית אפר מביא אחרת ושורפה על גבה אלמא דגם להביאן בב"א אסיר וא"כ מכח האי תוספתא על כרחין לנו לפרש נמי מאי דקאמ' בש"ס כאן בכהן א' כאן בשתי כהנים כ פירשו לה התוס' ואיך אפשר לומר שהרמב"ם ז"ל ליחלוק בזה על התוס' ומפרש איפכא דלא כהתוספתא ועוד דבשני כהנים וכל כהן משקה סוטה אחת שהם משקין אותם כאחת. דהיינו בזמן א' איך יהיה בזה משום חבילות חבילות כיון דכל כהן עושה מצותו דחבילות לא מיקרי אלא באשר נעשות התרי מצות במעשה א' דבהכי שייך לטעמא דמחזו עליה כמשוי או לטעמא דמפנה לבו מהמצו' האחת שכתבו התוס' בפ"ק דמ"ק. אמנם בשני בני אדם דכל א' עושה מצוה אחת לעצמו אף ששניהם עושים אלה המצות כא' דהיינו בזמן א' בשוה נראה דלא שייך כלל למימר שיהיה בזה משום חבילות חבילות כיון דכל מצוה ומצוה נעשית בפני עצמה זו נעשית ע"י אדם זה וזו נעשית ע"י אדם אחר כי מכח זה אני אומר דמאי דפריך הש"ס בסוטה ורותת' מי משקין והא אין עושין מח"ח וכו' לאו דהוה ס"ד דהש"ס דגם בשני כהנים אסיר משו' מח"ח כי בהא ודאי דליכא למיסק אדעתא כלל כיון דכל כהן עושה מצותו ואין כאן חבילות כלל. ותנא דברייתא קאמר טעמא לפי שאין עושין מח"ח והרי הוא כמפורש מזה דבכהן א' מיירי דבהכי הוא דאיכ' משום חבילות אלא מאי דפריך הש"ס הוא משום דקתני ת"ק דברייתא דלעיל טעמא משו' שלבה גס בחברתה ואמרי' דבא בטעם זה למעט רותתת דהיינו דאיכא בינייהו דת"ק ור"י ולפי זה גם בכהן א' ברותתת משקין אותה כיון דליכא לה"ט דלבה גס בה ונמצא דת"ק במאמרו מלתיה בה"ט דמפני שלבה גס בחברתה למעט רותתת היינו דרותתת משקין בין בכהן א' בין בשתי כהנים ולהכי פריך ורותתת מי משקין כלומר מי משקין רותתת אפילו בכהן א' והא אין עושין מח"ח וא"כ בכהן א' גם רותתת אין משקין ואיך קתני ת"ק סתמא אין משקין שתי. סוטות כאחת מפני שלבה גס בה אשר מה"ט ממעט. רותתת דמשקין אותה עם אחרת כאחת לעולם ואפי' בכהן א' ומשני אביי דל"ק באן בכהן א' כאן בשתי כהנים כלומר דכי היכי דהך ברייתא בה"ט דמח"ח מיירי בכהן א' ולא בשתים דהא דוקא בכהן א' הוא דשייך לה"ט דחבילות. ה"נ הך ברייתא קמייתא דקאמר ת"ק לטעמא דמפני שלבה גס בחברתה למעט רותתת מיירי למעט דוקא רותתת בשני כהנים דליכא משום חבילות חבילות אמנם בכהן א' דאיכא לטעמא דא"ע מח"ח גם רותתת אין משקין מה"ט דא"ע מח"ח:
ומאי דהוקשה לו להרב מג"א ז"ל על הרמב"ם ז"ל דפסק סתם ולא חלק בין כהן א' לשתי כהנים אשר מכח קושיא זו הוליד דהרמב"ם ז"ל פליג על התוס' הנה למאי דכתיבנא דלענין הא דא"ע מח"ח הדבר מבואר מאליו דבכהן א' מיירי וברירנא כוונת קושי' הש"ס לא קשיא מידי על הרמב"ם ז"ל דהנה בסוטה לא פסק להאי דאין משקין שתי סוטו' כאחת לפי שאין עושין מח"ח משום דאיהו פסק שם ריש פ"ג דה' סוטה כר' יהודה דאין משקין שתי סוטות כאחת מגזרת הכתוב דכתי' והעמיד אותה יע"ש. ובפ"ג דה' רוצח ובפ"ג מה' עבדים ופי"א מהלכות ט"צ פסק לשאר הני מילי דתני בברייתא מטעמא דא"ע מח"ח וכיון דכתב הטעם משום א"ע מח"ח ממילא הוא מבואר דבכהן א' המטהר שני מצורעים וב"ד א' ואדון אחד הוא דאין רוצעין שני עבדים כא' וכן הוא ההיא דאין עורפין שתי עגלות כאחת דבכה"ג הוא דשייך לומר מח"ח מה שא"כ בשני כהני' וא"צ לחלק בזה כי ממאי דקאמר דא"ע מח"ח ממילא הוא מבואר דבכהן אחד הוא דבהכי הוא דהוה חבילות משא"כ בשני כהנים באופן דלע"ד בהורמנותיה דמר הרב מג"א ז"ל אין כאן פלוגתא בין הרמב"ם והתוספות ז"ל:
גם מאי דכתב הרב מג"א ז"ל דלהתוספות אין להביא שני תנוקות בב"א ולמול זאח"ז וכן אין להביא שני ס"ת בב"א ושני כוסות לבהמ"ז וברכת נשואין אחר המחיל' רבה מכבוד רבנותיה דמר דהא ליתא כלל כי הדבר ברור דליכא משו' חבילות חבילו' בהבאה בב"א אלא דוק' בהני דקתני בבריי' דהיינו סוטות ומצורעים ועבדים ועגלות ערופות וכיוצא בהן דמצות עשייתן הוא במקום מיוחד לכל אחד דאינו נעשה אלא במקום ההוא המיוחד לו ולא במקום אחר כסוטות בעזר' בשער נקנור וכן טהרת מצורעים ועבדים בפני ב"ד כדכתיב והגישו אל האלהים וגו' ועגלה ערופה בנחל איתן. ונמצאו כל אלו גם בהבאתם כל א' למקומו המיוחד לו לקיים שם מצותו מצוה הוא וכיון דגם ההבאה מצוה היא שייך שפיר בהבאתן נמי איסורא דחבילות חבילות וכן נמי מצות שריפת פרה אדומה מקומה מיוחד לה דהיינו בהר המשחה חוץ לירושלים ולפני ההיכל כמבואר במס' פרה ובהרמב"ם פ"ב דה' פרה אדומ' ולהכי קתני בתוספתא שהביאו התוס' דאין להביא שתי פרות בב"א וכן נמי שחיטת כל הקרבנו' מצותן בעזרה אל פתח אוהל מועד ולהכי הקשו התוספות וכי אסיר להעמיד שתי קרבנות בעזרה בב"א. ומאי דכתב הרב מג"א ז"ל לתרץ קושיית התוספות דדוקא של חובה אסור להעמידם בב"א משו' חבילו' אחר המחילה אין זה מן הישוב כלל דהא הקרבנו' כולם אחר שנדר להביא עולה או שנתחייב חטאת הו"ל הבאתן לעזרה לשוחטן שם חובה ומצוו'דרמיו עליה בריא בחיובא להביאן שם ולשוחטן ופשיטא דשייך בהבאתן חבילות ושפיר מקשו התוס' אמנם במצות דאין להם מקום מיוחד לקיומן אלא באיזה קום שירצה יכול לעשותה כי עיקר המצוה הוה קיומה כמצות מילה וקריאת ס"ת דעיקר המצוה היא המילה והקריאה בס"ת יהיה באיזו מקו' שיהיה לא שייך כלל לומר בהבאת התנוק או הס"ת איסור דחבילות חבילות דאין בהבאתו שום מצוה דאם ימול התינוק במקום שהוא ולא יביאנו למקום אחר שפיר דמי וזה פשוט וברור לפע"ד ושפיר נהגו להביא שני תנוקות בב"א למול בזאח"ז וכן שני ס"ת ואין צורך למ"ש הרב ז"ל ועיין להרב מהרי"א ז"ל בספר א"ד שהקשה על הרשב"א בתשו' סי' תנ"א שהתיר למול שני תנוקות בברכה אחת דאמאי לא אסר להביאן בב"א משום חבילות חבילות וכן שני חתנים וכמו שדקדקו התוס' מהתוספתא וכיוצא בזה הקשה ל הרב שכנה"ג. גם הקשה על התוספות דלפ"ז יהא אסור לן להביא בליל פסח הג' מצות בב"א ואף עפ"י שברכת המוציא על השלימה ואכילת מצה על הפרוסה מ"מ כל שהוא נוטל בידו בב"א הא איכא משום ח"ח י"עש שהק' עוד כזה על התוס' דפ' כיצד מברכין דט"ל ד"ה הכל מודי' בפסח שיניח הפרוסה בתוך השלמה וכו' י"עשב. ולפי מאי דכתיבנ' אין מקום לכל מה שהוק' לו שם דדברי התו' דסוטה לא נאמרו אלא בהני מצות דיש גם בהבאתם מצוה ככל הני דמקומם מיוחד לקיום המצוה וככל האמור ומדובר נלע"ד ברור ותו לא מידי: