גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · לו
אין עושין מצות חבילות חבילות. הרב מהר"י אלגאזי ז"ל בס' ארעא דרבנן הקשה מהאי כלל' אהא דאמרי' בפ' ע"פ לא ליכרוך איניש מצה ומרור בהדי אהדדי וליכול משו' דמצה בזה"ז דאורייתא ומרור דרבנן ואתי מרור דרבנן ומבטל ליה למצה דאורייתא וקשה דתיפוק ליה דלא לכרוך משום דהו"ל עושה מח"ח דהא מצה ומרור לכ"ע לאו חדא מלתא היא דמצה זכר לחירו' ומרור. זכר לשעבוד ואף דמן התורה שרי בזמן שבה"מ קיים כמ"ש על מצות ומרורים יאכלוהו מ"מ מדרבנן אסיר בזה"ז משום דאין עושין מח"ח. ושי"ל דנקט טעמא דיהא אסור אפילו מן התורה א"נ מצה ומרור זה גורם לזה דע"י השעבוד נעשה החירות וכחדא מלתא דמיא א"ד ז"ל יע"ש. ולפענ"ד אחר המ"ר דאעיקרא אין כאן מקום לקושייתו כלל ולא צריכנא למאי דדחיק נפשיה בתירוצא דהאי קושיא חד' דע"כ איצטריך למימר לה"ט דאתי מרור דרבנן ומבטל ליה למצה דאורייתא למימרא דאפילו בדיעבד לא יצא מצות אכילת מצה כי כריך לה בהדי מרור משום דהמרור בטל לה להמצה וצריך לחזור ולאכול כזית מצה כדי לצאת ידי חובה משא"כ מה"ט דמח"ח דאע"ג דלכתחל' אסיר מ"מ אי עבר ועבר הכי יצא ידי חובת מצה ומרור ועוד דהכא לא שייך כלל להאי איסורא דאין עושין מצות חבילות חבילות דמאי דקאמר לא לכרוך איניש וכו' היינו משו' דיש סברא למימר שיצטרך דוקא למכרך כסברת הלל דס"ל דקרא דעל מצות ומרורים יאכלוהו היינו לו' דמצותו בכך למיכרכינהו ולאוכלן בב"א וכן הלל היה עושה בזמן שהיה בה"מ קיים שהיה כורכן ואוכלן בב"א ולכן גם בזה"ז לפי סברת הלל מצוה לעשות כן וע"ש בסוגיא דע"פ דאסקי' השתא דלא אתמר הלכתא לא כמר ולא כמר וכו' והשתא כיון דלהלל כך הוא עיקר מצותו דבר תורה כזמן שבה"מ קיים לאכול מצה ומרור בבת אחת וגם בזה"ז מצוה לעשות כן מדרבנן אי הלכתא כהלל ליכא למימר בזה לאסור מה"ט דא"ע מח"ח דע"כ לא אמרי' א"ע מח"ח אלא בעושה המצות בב"א שלא לצורך מצוה. אמנם בכה"ג דאיכא מצוה בהכי שכך היא מצותו לאכלן בב"א להלל לא שייך למימר ביה איסור' דא"ע מח"ח כיון דכך הוא עיקר מצותו דבר תורה בזמן המקדש וגם בזה"ז מצוה הכי מדרבנן ולהכי קאמר דלא שרי בזה"ז למעבד הכי למכרך מצה ומרור אפילו להלל משום דאתי מרור דרבנן ומבטל למצה דאורייתא דאי לאו מה"ט הכי הוה מצותו גם בזה"ז לאוכלן בב"א להלל ולא הוה אסיר משו' מח"ח כיון דמצותו בכך וכאמור כנלע"ד ברור: