גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]
מערכת אות האל"ף · כג
אין מעבירין על המצות. נסתפקתי בפגע בחדא מצוה ברישא ובעי להעביר עליה כדי לעשות תרי מצות אי גם בחד מצוה מפני תרתי איכא משום אין מעבירין ע"המ מי אמרינן דעד כאן לא אמרי' אין מעבירין ע"המ אלא דוקא להעביר על המצוה משום מצוה אחת אחרת דכיון שזו מצוה וזו מצוה מאי אולמה דהאי מצוה מהאי מצוה ומאחר דבזו פגע ברישא למה יעביר עליה מפני האחרת. אבל כי מעביר עליה כדי לעשות תרתי מצות כיון דהוא מניח זו שבאה לידו כדי לקיים תרתי שפיר דמי דסמי חדא מקמי תרתי כי טובים השנים מן האחד. או דילמא גם להעביר על מצוה אחת כדי לעשות שתי מצות אין מעבירין ע"המ דבה פגע בריש' דמאחר שזו האחת באה לידו תחלה חל עליו חיוב קיומה מיד ואינו רשאי להעביר עליה ולהניחה מפני קיום מצוות אחרות הגם כי המה רבים:
ולפום ריהטא נראה כהצד הראשון דבחדא מצוה מפני תרתי מצות ליכא משום אין מעבירין ע"המ דסמי חדא מקמי תרתי ואמינ' לה מהא דתנן בזבחים פ' כל התדיר דפ"ט ע"א כל המקודש מחבירו קודם את חבירו וכו' השלמים קודמין לבכור מפני שהן טעונין מתן ארבע וסמיכ' ונסכים ותנופה חזה ושוק. ובגמ' שם ע"ב השלמים קודמין לבכור אדרבה בכור קודם שכן קדושתו מרחם ונאכל לכהנים אפ"ה מצות יתירות עדיפי יע"ש. הנה דאע"ג דבכור קדיש טפי משלמים דבכור קדושתו מרחם אפ"ה שלמי' קדמי ליה משום דאית בהו מצות יתירות אלמא דמצות יתירות עדיפי וקדמי לדבר דפחות ביה המצות ומינה לענין הא דאין מעבירין ע"המ כי מעביר על מצו' אחת מפני שתי מצות שפיר דמי וליכא משום אין מעבירין דאדרב' מצות יתירות עדיפי ויש להקדימן להאחת:
האמנם מדברי הרדב"ז ז"ל בישנות סי' י"ג בההיא דהיה חבוש בבית האסורים ונתן לו השר רשות לצאת פעם אחת בשנה לקיים מצות תפלה בעשרה כתבנו דבריו לעיל סי' ך' מבואר יוצא מדבריו דגם להעביר על מצות אחת כדי לקיים תרתי מצות איכא משום אין מעבירין ע"המ ואין לו להניח מצוה האחת שפגע' בו ברישא אפילו כדי לקיים תרי מצות שהרי החכם הפוסק שבא בשאלה העלה שיבחר לו יום פורים משום דאז יקיים מצות מגילה דהיא נמי בעשרה וכתב הרדב"ז ז"ל דאין לסמוך על דבריו משום דאין מעבירין על המצות ואפי' על הקלה מפני החמורה שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות. והשתא אם איתא דהאי כללא דאין מעבירין ע"המ לא אתמר אלא בחדא מצוה לגבי חדא מצוה אחרת אבל על מצות אחת מפני קיום תרי מצות ליכא משום אין מעבירין על המצות א"כ שפיר פסק החכם הפוסק ההוא שיבחר לו יום פורים משום דאז יקיים תרי מצות בעשרה דהיינו מצות תפלה בעשר' ועוד אחרת דהיא מקרא מגילה בעשר' משום פרסומי ניסא וכיון דאז יקיים תדחי מצות אלו כי יניח ויעביר על מצות תפלה בעשרה שפגע בה ברישא כדי לקיים הני תרתי ליכא משום אין מעבירין ע"המ ומאי האי דכתב הרדב"ז זל וגזר אומר שלא לסמוך על דבריו משום דאין מעבירין ע"המ אלא מבואר דפשיטא ליה. להרדב"ז ז"ל דגם על מצוה אחת כדי לקיים תרי מצות אין מעבירין על המצוה האחת שפגעה בו תחלה:
איברא דאיכא לאקשויי על הרדב"ז זל דמנ"ל הא בפשיטות כל כך דאיתיה להאי כללא דאין מעבירין ע"המ גם בחדא מצוה מפני קיום תרתי מצות דאע"ג דאפי' על הקלה מפני החמורה אין מעבירין וכמ"ש ז"ל מ"מ על אחת מפני קיום שתים איכא למימר דמעבירין כי טובים השנים מן האחת. ועוד דהכי אמרי' גבי שלמים ובכור דשלמים קודמי' משום דמצות יתירות עדיפי כדכתיבנא לעיל. וכבר היה עולה בדעתי למימר דגם הרדב"ז ז"ל מודה דעל מצוה אחת מפני שתים ליכא משום אין מעבירין ע"המ ונדון דידיה שאני דהוה לענין קיום מצות זו דתפלה בעשרה ולכן גם כי ביום פורים כי ילך לבית הכנסת לקיים מצוה זו יוסיף לקח עוד מצוה אחרת דהיא בעשרה דהיינו מקרא מגילה דבעיא נמי עשרה משום פירסומי ניסא אפ"ה לא חשיב להו הרב זל לתרתי מצות אלא כחדא מצוה חשיב להו דכיון דזו וזו משום קיום המצוה דבעשרה הוי תרוייהו כחדא מצוה נינהו דהיינו מצות בעשרה ולהכי אמר הרב ז"ל דאין לסמוך על דברי הפוסק בזה משום דאין מעבירין ע"המ אבל במצוה אחת מפני תרתי מצות שונות גם הרדב"ז ז"ל מודה דליכא משום אין מעבירין על המצות דודאי דתרי מצות עדיפי. אלא דהא לא מחוור כלל למימר דהני תרתי מצות חשיבי כחדא מצוה כי הא ודאי דמצות תפלה בעשרה ומצות מקרא מגילה בעשרה תרתי מצות נינהו ונשאר שתי מצות שונות ואי בחדא מצוה לגבי תרי מצות שונות ליתיה להא דאין מעבירין ע"המ גם בהני תרי מצות דינא הכי הוי דליכא משום אין מעבירין על מצוה אחת מפני הני תרתי וא"כ אמאי כתב הרדב"ז זל דאיכא הכא משום אין מעבירין ע"המ:
אשר ע"כ נ"ל דהרדב"ז זל פשיטא ליה דמהאי טעמא דשאי אתה יודע מתן שכרן של מצות דאין מעבירין אפי' על מצוה קלה מפני החמורה ה"נ מה"ט גופיה אין מעבי' על מצוה אחת מפני קיום שתי מצות משום דכיון דאין אתנו יודע שכרן של מצות איזו היא יותר גדולה אצל הש"ית א"כ אין לחלק בזה בין מצוה אחת לשתים דמאן לימא לן שלא תהא גדולה ושקולה המצו' האחת הלזו שפגעה בו תחלה הרבה יותר מהני תרי מצות אצל הש"ית ולכן אין לו להעביר ולהניח המצוה האחת הלזו שפגע בה ברישא אפילו כדי לקיים תרי מצות אחרות ולהכי כתב ז"ל בנדון דידיה דאין לסמוך על דברי החכם הפוסק דאמר לאחר מצו' זו דתפלה בעשרה שפגע' בו בתחל' עד יום פורים כדי לקיים אז גם מצות מקרא מגילה בעשרה משום דאולי מצות תפלה בעשרה גדול' ושקולה אצל השי"ת יותר מכמה מצות אחרת דבעשר' הגם שיהיו שתים ושלש מצות ועל כן הגם שביום פורים יקיים מצוה זו גופ' דתפלה בעשרה ויוסיף עוד עמה מצוה אחרת בעשרה והיא מצות מקרא מגילה בעשרה משום פירסומי ניסא אפ"ה כיון שי"ל דמצוה זו דתפלה בעשרה היא יותר גדולה אצל הש"ית משתי מצות אחרות כי פגעה בו ברישא אין לו להעביר עליה ולבטלה היום למצות זו שהיא גדולה אצל הש"ית כד לקיימ' ביום אחר שיקיים אז עמה עוד מצוה אחרת בעשר' דאין מעבירין על המצוה האחת שבאת לידו תחלה אפילו כדי לקיים תרתי מצות לפי שאי אתה יודע מתן שכרן של מצות וכאמור. וההיא דשלמים דקדמי לבכור דריש פרק כל התדיר שכתבנו לעיל שאני דהתם מיירי ששתיהן לפניו ולא באת אחת מהן לידו תחלה שיצטרך להעביר עליה. ועוד יש לחלק בההיא דהתם ודוק. כללא דמילתא דגם להעביר על מצוה אחת כדי לקיים תרי מצות אין מעבירין כנלע"ד ותו לא מידי: