אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › כב

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · כב

כא

אין מעבירין על המצות. נסתפקתי בתרתי מצות דאחת מהנה חיובה מספק ואידך חיובה חיוב ודאי ופגע בזו שחיובה מספק ברישא ובעי להעביר עליה ולהניחה כדי לעשות מצוה דחיובה בודאי אי איכא בהכי משום אין מעבירין ע"המ. מי אמרינן דאע"ג דזו שבאה לידו תחלה אין חיובה אלא מספק והאחרת בודאי מ"מ כיון דגם דספק היא איהו מיהת חייב בקיומה כשם שחייב בקיום מצוה דחיובה ודאי וכיון דבה פגע ברישא אין לו להעביר עליה ולהניחה כדי לעשות מצו' אחרת שחייב לקיימ' ודאי דאין מעבירין ע"המ אפילו על מצוה שחיובה משום ספק מפני מצוה אחרת אף שחיובה ודאי. או דילמא עד כאן לא אתמר האי כללא דאין מעבירין ע"המ אלא דוקא במצוות שוות בחיובם דשתיהם חיובי ודאי נינהו או שתיהן חיובי ספק אבל באחת ודאי ואידך ספק ופגע בזו שחיובה מספק ברישא ליכא בה משום אין מעבירין ע"המ דאין ספק מוציא מידי ודאי וזו שחיובה ודאי יש לו להקדים:

ולפום ריהטא נראה דזו תליא בהאי פלוגתא דאיפליגו קמאי בענין ספיק' דאוריית' לחומרא אי הוה לחומרא מדאורייתא או אינו אלא חומרא דרבנן אבל דבר תורה ספיקא שרי דלהני דסברי דספיקא דאורייתא לחומרא הוא חומרא מדרבנן נראה ודאי דכי פגע במצוה דחיובא משום ספיקא דאורייתא מעביר עליה ומניחה כדי לקיים להמצוה האחרת שחיובה ודאי דבר תורה דליכא בהכי משו' אין מעבירין ע"המ וכמו שאכתוב לקמן בסי' כ"ו דבמצוה דרבנן לגבי מצוה דאוריי' ליכא משום אין מעבירין ע"המ ואפילו לדעת הרב מהר"י אלגאזי ז"ל בס' ארעא דרבנן אכתוב דבריו. לקמן שם דכתב להוכיח מדברי רש"י דפ' ערבי פסחים דק"ג ע"א דגם במצוה דרבנן איכא משום אין מעבירין אף שהמצוה האחרת דאורייתא י"ל דהיינו כי מקיים הוא לתרוייהו מצות אלא לענין קיום הא' קודם האחרת דבהכי מיירי ההיא דפ' ערבי פסחים דמייתי מינה הרב ז"ל בהא הוא דאפשר לו' דאפילו בפגע בהמצוה דרבנן תחל' אין לו לאחר' ולהעביר עליה כדי להקדים המצוה דאורייתא כיון דמקיים בתר הכי גם המצוה האחרת דאורייתא. אמנם כי קיים לזו שהיא דרבנן דפגע בה ברישא יבטל מלקיים המצוה האחרת דהיא דאורייתא לגמרי. נראה ברור דליכא למימר הכי אלא ידחה למצוה דרבנן מפני המצו' שהיא דאורייתא ויש לו להעביר על זו שהיא מדרבנן כדי לקיים להמצוה האחרת שהיא מדאורייתא דאתי מצו' דאורייתא ודחי למצוה דרבנן. ועוד דאפי ביכול לקיים שתיהם נמי דאיכא משום אין מעבירין ע"המ אפי' במצוה דרבנן לדעת הרב הנז' אפשר לחלק ולומר דדוקא במצוה דרבנן שתיקנוה למצוה כההיא דנר ובשמים דפ' ע"פ דמייתי מינה הרב ז"ל ומשום דכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון. אבל במצוה דחייבו חכמים משום ספיקא דאורייתא דחששו רז"ל להחמיר משום ספיק' כי מעביר עליה כדי להקדים אליה מצוה אחרת דחיוב מדאורייתא ודאי ליכא משום אין מעבירין ע"המ דזו שהיא ודאי חיוב מצוה מדאוריי' קודמת במעשה לזו שאין חיובה אלא משום חומרא דרבנן בעלמא דחששו להחמיר באופן דלהני דסברי דכל ספק שרי דבר תורה ואין ספיקא דאורייתא לחומרא אלא מדרבנן ליכא בפגע במצוה דחיובה משום ספיקא דאוריית' לחומרא משום אין מעבירין ע"המ לגבי מצוה דחיובה ודאי דבר תורה. אמנם להני דסברי דספק דאורייתא לחומרא דבר תורה ומצוה דחיובה מספק חייב לקיימה מדאורייתא מספק נראה דכי פגע בה ברישא אין לו להעביר עליה משום מצוה אחרת דחיובה ודאי דבר תורה דמאחר דחייב הוא בקיום מצוה זו דספק שפגע בה ברישא דבר תורה הדר הוה לה מצוה זו לגביה כמצוה שחיובה חיוב ודאי כשם שחייב לקיים המצו' האחרת ואין לו להעביר עליה ולהניחה כדי להקדים קיום האחרת דאין מעבירין ע"המ. וכן כתב הר"ן ז"ל בתשו' סי' נ"א לענין הא דקי"ל אין מתירין את הנדר עד שיחול דבספק דאורייתא אם חל הנדר או לא חל עדין למ"ד ספיקא דאורייתא לחומרא דבר תורה ודאי חל הנדר מדאורייתא חשיב ומתירין ליה וליכא משום אין מתירין את הנדר עד שיחול יע"ש הרי לך דלמ"ד ספיקא דאורייתא לחומרא דבר תור' כודאי חייב מדאורייתא חשיב וא"כ כי פגע בה ברישא אין לו להעביר עליה בשביל מצוה אחרת דחיובה ודאי. אלא דאכתי איכא לצדד ולמימר דאע"ג דמצוה דחיובה מספק דאורייתא כודאי חייב בקיומה דבר תורה מ"מ הכא לענין זה דאין מעבירין ע"המ כי מעביר עליה ומניחה מפני מצוה אחרת דחיוב' ודאי שפיר קעביד וליכא משום אין מעבירין אפילו להני דסברי דספק אסיר דבר תורה משום דניהי דלפי סברתם הלזו כודאי חייב בקיומ' הוה מ"מ קיל חיובו בקיום מצוה זו דמשום ספיקא מחיוב מצוה ודאי וכמ"ש הרב הגדול מהראנ"ח ז"ל בתשו' ח"א סי' א' וסי' ח' דאפי' למ"ד ספק אסיר דבר תור' מ"מ קיל איסורו כיון שהאיסור בא מכח ספק יע"ש. וכיון שכן איכא למימר דכי פגע בה ברישא ומעביר עליה מפני מצוה אחרת דחיובה עליה בודאי שפיר דמי דליכא בהכי משום אין מעבירין ע"המ דאע"ג דאפי' על מצוה קלה מפני אחרת חמורה אין מעבירין היינו דוקא בשתי מצוות דבעיקר חיוב קיומן שוים הם. אבל בכ"הג דבעיקר חיוב קיום הני תרי מצות זו שהיא משום ספק קיל עיקר חיובו בה משום דבא מכח ספק גם כי פגע בה ברישא ליכא בה משום אין מעבירין ע"המ לגבי המצוה האחרת דחיובה חמיר טפי דודאי היא וכעת אין בידי להכריע בזה והדבר צריך לי תלמוד:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה