אור ברסלב
גזע ישי מערכת אות האל"ף › ז

גזע ישי· רבי יהודה שמואל אשכנזי [אי"ש]

מערכת אות האל"ף · ז

ו

אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת. באיסור תחומין אפילו למ"ד תחומין די"ב מיל דאורייתא אין אדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין כיון דליכא בהו לא כרת ולא סקילה אלא לאו כ"כ בהגהות מרדכי דפ"ק דקדושין אבל הכל בו בשם רב האי גאון ז"ל כתב דגם באיסור תחומין אדם מצווה על שביתת בהמתו שכ' בסוף הספר דקנ"ד ריש ע"א וז"ל ואסיר ליה לבר ישראל למסר חיותא לרועה גוי בשבת שמא יוציאנ' חוץ לתחום דאמרינן אמרו עליו על רבי יוסף הכהן שלא נמצא כתב ידו ביד גוי מעולם ע"כ. והביאו הרב"י בא"ח סי' ש"ה. ומיהו אפשר לומר דגם להכל בו בשם רב האיי גאון ז"ל דבר תורה אין אדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין אפי' ד"ב מיל. כיון דליכא באיסור תחומין אלא לאו בעלמא וכמ"ש המרדכי ז"ל אלא דמדרבנן מיהת מצווה אדם על שביתת בהמתו גם באיסור תחומין ומשום דמצווה הוא מיהא מדרבנן להכי אסר רב האיי ז"ל למסור חיותא לרעיא גוי בשבת שמא יוציאנה חוץ לתחום ולפום ריהטא נראה דמוכרח הוא לומר כן בדעת רב האיי גאון ז"ל משום דמן הש"ס מוכח כדברי המרדכי ז"ל דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו דבר תורה באיסור תחומין ממאי דאמרי' בפ"ק דע"ז אין מוכרין בהמה גסה לגוי גזירה משום שאלה ושכירות וניסיוני. ואם איתא דגם באיסור תחומין אדם מצווה על שביתת בהמתו אפילו בהמה דקה נמי ליאסר המכירה לגוי דהא אע"ג דבבהמ' דקה ליכא למיחש לשום מלאכה דלאו בני מלאכה נינהו. מ"מ אכתי איכא משום שיוציאנה הגוי חוץ לתחום רי"ב מיל בשבת ועבר הישר' משום שביתת בהמתו וכמו שהביא ראיה זו המרדכי ז"ל שם והיא לפום ריהטא ראיה חזקה. ותיקשי ליה לרב האיי גאון זל דנראה דסובר דגם באיסור תחומין אדם מצווה על שביתת בהמתו מהך דפ"ק דע"ז דמוכח שם דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין כנז' אלא על כרחין לומר דגם מ"ש הכל בו בשם רב האיי גאון ז"ל דאדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין היינו דמצווה מדרבנן. אבל מדאורייתא. גם לרב האיי גאון ז"ל אין אדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין אפי' די"ב מיל. אך את זה מצאתי להרמב"ן ז"ל בליקוטי' על הש"ס בחי' לעירובין דף ז"ך ע"ג מן הספר שכת' דלמ"ד תחומין דאוריי' ה"ה לכלים תורה הם יע"ש. הנה מבואר דפשיטא ליה להרמב"ן ז"ל דליכא חלוק בין איסור תחומין לשאר מלאכות דשבת. ולדידיה כשם שאדם מצווה. על שביתת בהמתו דבר תורה בשאר מלאכות. הכי נמי הוא מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין דבר תורה למ"ד תחומין דאוריית' וקשה עליה לפום ריהטא מההיא דפ"ק דע"ז דלא. אסרו למכור לגוי אלא בהמה גסה משום דהם בני. מלאכה אבל בהמה. דקה דלאו בני מלאכה נינהו שרי:. ולדברי הרמב"ן ז"ל דאדם מצווה על שביתת בהמתו גם באיסור. תחומין. בהמה דקה נמי ליאסר משום שיוציאנה הגוי חוץ לתחום די"ב מיל. אלא מוכח דבאיסור תחומין אין אדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת. ומינה נמי לשביתת כלים. ואיך כתב הרמב"ן ז"ל דודאי אף כלים תורה הם. ועיין להרב כנ"הג א"ח סי' שצ"א הג"ה ב"י שכת' בשם מהרלב"ח ז"ל סי' כ"ח דכת' דהא דתחומין די"ב מיל דאורייתא דוקא לאדם עצמו אבל כליו ובהמתו אינו אלא מדרבנן. וכת' הר' כנ"הג דמהר"ם אלשקר סי' מ"א נראה שחולק בזה ע"כ יע"ש. ואני כעת אין ספרי מהרלב"ח והר"מ אלשקר ז"ל מצויים לפני לראות דברית' ודברי הרמב"ן ז"ל כדמשמע מתשו' מהר"מ אלשקר ז"ל. אמנם מן הש"ס מוכח כדברי מהרלב"ח ז"ל וכמו שכ"כ המרדכי ז"ל כאמור:

איברא דמההיא דפ"ק דעז דלא אסרו למכור לגוי אלא בהמה גסה אבל בהמה דקה שרי דמייתי מינה המרדכי ז"ל היה אפשר ליישב לדעת הרמב"ן ז"ל. דגם להוציא הבהמה דקה חוץ לתחום די"ב מיל לא שכיח הוא. דלאו להכי קיימא כמו דלא קיימא למלאכה ולהכי לא אסרו מכירתה לגוי משום האי. טעמא דיוציאה מחוץ לתחום דלא. שכיח הוא בבהמה דקה. אבל בהמה גסה דדרכה לילך חוץ לתחו' די"ב מיל הא ודאי דאסיר ליה להוציא' חוץ לי"ב מיל בשבת משום דאדם מצווה גם באיסור תחומין די"ב מיל על שביתת בהמתו ומאי דלא קא' הש"ס בפ"ק דע"ז לה"ט דשמא יוציאנה חוץ לתחום דשכיח טפי כדכת' המרדכי. נראה דה"ה דגם זה הוי בכלל מאי דקאמר התם גזירה משום שאלה. ומשום שכירות כלומר שישאלנה או ישכירנה לנכרי. והנכרי יעשה בה מלאכה או יוציאנה חוץ לתחום. די"ב מיל באופן דמהא דפ"ק דע"ז דמייתי המרדכי ז"ל לא קשיא על הרמב"ן ז"ל:

האמנם אכתי איכא לאוכחי מהא דר"י בן בתירא דמתיר בסוס כדתנן התם בפ"ק דע"ז. ואמרינן עלה התם בגמ' דט"ז ע"א תניא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת ורבי אוסר מפני שני דברים אחד משום תורת כלי זיין ואחד משום תורת בהמה גסה וכו' תורת בהמה גסה מאי היא אמר ר' יוחנן לכשיזקין מטחינו בריחיים בשבת אמר ר"י הלכה כבן בתירא ע"כ. וע"ש בפירש"י ז"ל על המשנה ד"ה מתיר בסוס וכו' ובתוס' שם ד"ה ובן בתירא מתיר בסוס. ודף ט"ז ע"א בתוס' ד"ה אלא תורת בהמה גסה מאי היא וכו'. והשתא אם איתא דאדם מצוו' על שביתת בהמתו גם באיסור תחומין די"ב מיל. אמאי מתיר בן בתירא בסוס משום דלאו למלאכה דאית ביה חיוב חטאת קיימא אלא לרכיבה והחי נושא את עצמו וליכא אלא שבות דרבנן. הא איכא גם בסוס איסור דאורייתא והוא איסור יציאת הסוס חוץ לתחום די"ב מיל דהוא דאורייתא ומצווה אדם על שביתת בהמתו באיסור תחומין די"ב מיל. ורבי נמי אמאי הוצרך לטעמא דלכשיזקין מטחינו בריחיים. תיפוק לי משום יציאתה דחוץ לתחום די"ב מיל דהשתא נמי דהא סוס דלרכיבה עומד זה הואי דרכו לצאת חוץ לתחום די"ב מיל ויותר. אלא מוכח דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו באיסור תחומין אפילו די"ב מיל. וקשה טובא על הרמב"ן והר"מ אלשקר ז"ל דסברי דאדם מצווה על שביתת בהמתו גם באיסור תחומין די"ב מיל דבר תורה. ואילו מהא דבן בתירא ורבי גבי מכירת סוס לגוי מוכח דאין אדם מצווה על שביתת בהמתו דבר תורה:

באיסור תחומין אפילו די"ב מיל. וגם לפ"ז אתי שפיר טפי מאי דאמר בברייתא בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא עושה בה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת. דממאי דקאמר שאין חייבין עליה חטאת משמע דחיוב חטאת הוא דליכא אבל איסורי דאורייתא איכא דאי אפילו איסור דאורייתא ליכא עדיפא מינה הו"ל למימר מפני שהוא עושה בה מלאכה שאינ' אסורה מן התורה ואמאי קאמר שאין חייבין עליה חטאת אך אי באיסור תחומין אין אדם מצווה על שביתת בהמתו דבר תורה מפני שאע"ג דאיסור תחומין די"ב מיל דאורייתא כיון דליכא חיוב חטאת אלא איסור לאו בעלמא אין אדם מצווה על שביתת בהמתו ניחא דהיינו נמי דקאמר בן בתירא מתיר בסוס מפני שהוא א עושה בה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת כלומר דאף דגם בסוס דלרכיב' עומד איכא איסור דתחומין דאסירי לאדם דבר תורה חוץ לי"ב מיל אפ"ה מתיר בסוס מפני שאין בשום מלאכה דעושה בסוס ואף שמוציא' חוץ לתחום די"ב מיל חיוב חטאת אלא איסור לאו. וכל דליכא אלא איסור לאו בלחוד אין אדם מצווה על שביתת בהמתו. ולהכי מתיר בסוס. באופן דנראה מזה דבאיסור תחומין אפי' די"ב מיל אין אדם מצווה על שביתת בהמתו דבר תורה דלא כהרמב"ן והר"מ אלשקר ז"ל וצריכין אנו למוד"עי מה יענו שפתי ץ צדיקים להך דבן בתירא ורבי בסוס:

והנלע"ד לומר בישוב קושיא זו דסברי רבנן הרמב"ן והר"מ אלשקר ז"ל דאע"ג דגם באיסור תחומין די"ב מיל אדם מצווה על שביתת בהמתו דבר תורה. מ"מ לענין לאסור המכירה לגוי משום גזירה דשאלה ושכירו' ויבא הגוי להוציא הבהמה חוץ לתחום די"ב מיל לא גזרו רבנן דעד כאן לא ראו חז"ל לגזור מכירת בהמה גסה לגוי משום שאלה ושכירות אלא דוקא בהני דאיכא בהמלאכה שיעשה הגוי בהבהמה גבי האדם עצמו חיוב חטאת וסקילה דחמיר איסורו. אבל בבהמה דליכא במלאכתה אלא איסור לאו בלחוד אבל חיוב חטאת ליכא כגון סוס דעומד לרכיבה ואם יוצא חוץ לתחום די"ב מיל ליכא אפילו בהאדם גופיה חיוב חטאת אלא לאו בלחוד. ניהי דגם באיסור זה אדם מצווה על שביתת בהמתו ואסיר ליה להשכיר סוס לנכרי מפני שהנכרי מוציא הסוס חוץ לתחום די"ב מיל בשבת ועובר הישראל משום שביתת בהמתו. מ"מ לגזור גם המכירה דסוס מהאי טעמא לא גזרו רבנן. כיון דאיסור זה דתחומין גם להאדם עצמו ליכא אלא איסור לאו בלחוד והיינו דקאמ' בן בתירא מתיר בסוס מפני שעושה בה מלאכה שאין חייבין עליה חטאת. כלומר דכיון דלגבי האדם עצמו ליכא באיסור תחומין די"ב מיל חיוב חטאת. אע"ג דהאדם מצווה על שביתת בהמתו גם באיסור זה. מ"מ לאסור גם המכירה דסוס לנכרי משום כך לא גזרו. כך נ"ל ליישב קצת יישוב לדעת הרמב"ן והר"מ אלשקר ז"ל:

תוכן העניינים

גזע ישי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה