אור ברסלב
גבורת יהונתן הגהות וחדושים ממו"ה יעקב חיים זעליג אבד"ק לובראנץ › חילוק יג

גבורת יהונתן· רבי יהונתן אייבשיץ

הגהות וחדושים ממו"ה יעקב חיים זעליג אבד"ק לובראנץ · חילוק יג

חילוק יב

(בסוגיא דשליחות יד צריכה חסרון)

(דף ס"ט ע"א) ועכצ"ל כנראה וכו' אך לפ"ז קשה הא איצטריך של"י להורות דהעובר ע"ד בעלים נקרא גזלן אף דלא נהנה כלל וכו' עכ"ל רבינו, הנה מל' רבינו משמע דבשל"י אין חיובא דשומר ששלח בו יד משום הנאתו כלל דאפי' בלא שום הנאה כלל מתחייב, וזה לכאורה איפכא ממש ממ"ש הנמוק"י בשמעתין שכ' וז"ל וכן המשתמש בבע"ח שלא מדעת בעלים אע"פ שאין דעתו לחסרון כיון שדרכן להתחסר הו ל כאלו נתכוין וכו' וחייב באונסין ודוקא שמחסר להנאת עצמו אבל אם אין נהנה בו אלא כגון כו' אינו חייב אלא במה שהזיק וכו' וכדתניא רועה שהי' רועה עדרו וכו' אלמא אע"ג שלא כיון לחסרה כיון שבע"ח נינהו חייב ודוקא מפני שהניח מקלו ותרמילו עלי' שנהנה באותו שליחות יד וכו' עכ"ל, והכי נמי איתא בשמ"ק בשמעתין שכ' וז"ל וא"ת ח"ל משום הכחשה דהכשה גופה בלא הנחת מקלו ותרמילו עליו וי"ל דמה הנאה יש לו בחסרון זה וכל שאין לו בה הנאה כלל אין כאן של"י אלא מזיק בעלמא שאינו חייב באונסין אלא שהוא חייב לשלם מה שהזיק עכ"ל דמבואר מדבריהם להדיא דבשל"י לא מתחייב אא"כ נהנה בו בשליחות ידו דבר מה. אלא דבשואל כל הנאה שלו משא"כ בשל"י, אבל לעולם הנאה בעי ובלא"ה לא מתחייב אלא כדין מזיק בלבד ומזה תמוה אצלי מאד דברי הנוב"י בתשו' מה"ת חאהע"ז (סי' קי"ב אות יוד) בד"ה ומה שהוכחתי וכו' שכ' שם ז"ל ליישב קו' השואל שהקשה בקדושין (דמ"א ע"א) אמאי לא אמר דינו דלא מצינו בכהת"כ זה נהנה וכו' אשליחות יד היכי דנהנה השליח המשלח פטור דל"מ בכל התורה כולה זה נהנה וזה מתחייב, עיי"ש שתירץ וז"ל דעד כאן לא אמרי' זנ"ה וזמ"ת לא אמרינין אלא היכא שעיקר החיוב הוא על ההנאה כגון בועל ערוה וכו' וכמ"כ חיוב מאכלות אסורות על הנאה הוא ובחולין (דק"א ע"ב) הרי נהנה גרונו בכזית בזה שייך לומר זנ"ה וזמ"ת על הנאתו של זה לא אמרינין אבל בשל"י אין חיוב השולח יד בשביל הנאתו ואפי' לא נהנה מתחייב וא"ב בשלוח יד עי"ש אף היכא שנהנה השליח חייב שחיוב המשלח לא בשביל הנאה היא וכו' עכ"ל ודברים תמוהים הן דלהדיא מבואר מד' הנמוק"י והשיטמ"ק דבשל"י נמי הנאה בעינין, ובלא"ה לא מתחייב מטעם של"י כלל, ואין לדחוק ולומר דהם לא קאי אלא למ"ד דשלי צריכה חסרון, אבל למ"ד וכן לדידן דקיי"ל א"צ חסרון א"צ שום הנאה כלל חדא דזה דוחק ותו דאפי' תימא הכי, הא עכ"פ דעתו לחסרה בעי, דבלא"ה א"כ של"י ואמאי יתחייב וממילא בעי שתהא דעתו על ההנאה ג"כ דהא בלא הא לא סגי לפי דבריהם הנ"ל למ"ד צריכה חסרון, וקשה תו קושית השואל הנ"ל דאכתי הו"ל לרבא לאשמועינין האי דינא, נמי אשליחות יד וכנ"ל, דכיון דצוה לשליח שיגביהנה ע"ע לחסרה ולהנות ממנה לא מתחייב מטעם זנ"ה וזמ"ת כנ"ל והבן:

אם לא שנאמר להצדיק את הצדיק דכוונתו כך היא, דאע"פ שבשל"י נמי בעי הנאה וכד' הנ"י והשימ"ק הנ"ל פ"מ הא לא בעינין שיהנה דוקא הוא עצמו, דאף שהשליח נהנה סל פיו נמי הו"ל שליחות יד להתחייב מכח הנאה זו, ולפ"ז שפיר תירץ דתו לא הוה מצי רבא למימר האי דינא בשל"י דבשל"י שפיר מתחייב השומר אף שהשליח נהנה, ולא הוא, כיון שבא לכלל הנאה על ידו כ"נ לפענ"ד:

ובגוף קושית השואל הנ"ל שבתשו' נוב"י שם הי' נראה לי בפשיטו' לפ"מ שהביא השעה"מ בה' מעילה בסופו בשם מהרימ"ט ליישב שם דברי הרמב"ם והרע"ב ע"ש שכ' וז"ל ומהרימ"ט תי' דמשמע לי' לרבינו דשל"י לאו מדין שליחות הוא אלא מדין פשיעה שחייב הכתוב את השומר בין שפשע הוא עצמו בפקדון, בין שאמר לאחרים לפי ששמירתו עליו וכו' והא דלא חשיב טביחה ע"י אחר משמע לי' דטביחה נמי לאו מפעם שליחות הוא דאפי' טבחו ע"י קטן דלאו בר שליחות הוא מיחייב דומיא דמכירה דלא קפיד קרא אלא אמה שנהנה ממנו בין מן הבשר ובין מן הדמים וכו' ע"ש היטב, ולפ"ז אין שום התחלה לקושית הרב השואל שם: ברצות ה' דרכי עם כתבי קדש אלה, מאת רבינו מאור הגולה, האלקי ר"י אייבישיץ זללה"ה, כאשר כבר מלחי אמורה למעלה, עלי לרומם ברכה ותהלה, לנורא עלילה יתברך ויתעלה, כי הקרה לפני מקרה, טהר גברא, איש מהיר במלאכת הקדש ושמושו בטהרה, הרה"ח המפורסם חובר חבורים מחוכמים, דעה מורה, רב פעלים בגבורה של תורה, כש"ת מו"ה דוב בערוש טורש נ"י מווארשא, על פיו ועל פועל ידו, נשלמה הדפסת הספר השני ויצא לאורה, זה שמו גבורת יהונתן נאזר בגבורה, חלוקים נשגבים מאת מרן האר"י שבחבורה, עם הגהות וחדושים ממני דמן חברייא זעירא, כן אשא כפי פני דר עליון נורא, כי ידריכני אורח ישרה, עם הספרים הבאים לקראתנו לשלום ה"ה מ' ברכת יהונתן, וש' דעת יהונתן שסדרתי מהם גליא לדרעי' ונפל נהורא, נתונים נתונים המה בדפוס לצאת במהרה, בעזרת יוצר ובורא, ואליהם נספחו עוד חדושים נפלאים מתורת פה קדוש רבינו הגדול הר"י אייבשיץ ז"ל בכתי"ק אשר מחדש נשלח לי מיד איש נעלה, לשם ולתהלה ה"ה הרב החריף המפורסם בתורה וחסידות, נועם המדות, הגביר הנדיב ואיש חמודות, כש"ת מו"ה חיים יעקב ראשאל הי"ו מק"ק וויעליז ברוסיא, שחתום עליהם תלמידו של רבינו ז"ל בשמו ומקומו, מהם הרימותי בחור חלוקא דרבנן בסוגיא דתנו גט שבמס' גיטין (דף י"ג ע"א) לספחהו על כהונת הס' גבורת יהונתן לאחרונה יסע בדגלו להשלים למספר ח"י חלוקים שם רמ"ז אל רבינו האר"י הח"י ואור שמש צדקתו ותורתו המופיע עלינו כחמה ברה, ויתרם יבואו רצופים אל הספרים היוצאים מן הדפוס בקרוב ליהודים יהי אורה, ויהי האיש הנכבד הנ"ל מו"ה חיים יעקב רש"ל מבורך בסוד ישרים ועדה, בקחתי חבל בנחלת הענין הנשגב לתורה ולתעודה, בקרב אחינו ישראל שה פזורה, כן בקדש חזיתי לצרף אליהם תקינים והערות וחדושים, איבע"א גמרא, איבע"א סברא, במה שנוגע אל הספר הא' שבשמו חסדי יהונתן שהוצאתי בשנת נזר"ת לפ"ק, ה"ן זה לקט מהבא מידידי הרבנים גדולי תורה הי"ו כל אחד בשמו נקרא, וגם מאשר ראיתי לתקן אחר ההדפסה מרוח ממרום שעלי הערה, ושם נאמר גם מכת"ק רבינו הגדול ז"ל אשר הגיע אלי מיד רב חביבי הרב הגאון החריף ובקי חסידא ופרישא וכו' כקש"ת מו"ה צבי מאיר הכהן שליט"א האבד"ק ראדאמסק בן לאותו צדיק הרב הגאון הקרוש המפורסם מוהר"ש ז"ל אבד"ק הנ"ל בעהמח"ס תפארת שלמה, שהיו חתומים בחותמו של כ"ג קדושת מר אביו זצללה"ה זי"ע בבית גנזיו לנזר ותפארה, שמתי שם כל עקוב למישור שלא תמצא בין הכתבים סתירה:

ובכן את פני ה' אעתירה, כי תהי עלינו סתרה, למצוא בצרה עזרה, ויחיינו לחזות קץ הימין למרבה המשרה, בעמל נפשנו להקים לכתבי קרש אלה שם בישראל, ונזכה במהרה לביאת גואל, כצפיון עיני המחכה ישועת גולת אריאל, ונתפאר "אז בכבוד מתן נחליאל" לפ"ק:

יעקב חיים זעליג גאלדשלאג חופ"ק הנ"ל

סוף הספר

תוכן העניינים

גבורת יהונתן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה