גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא
פרק תשיעי – כל גגות · דף צד:
מ"ש מרוח א' דאמרינן פי תקרה כו' דאי משום פתחא תרצה בקרן זויות דלא הוי פתחא אלא בית דאיכא תקרה ע"ש מרות א' דאמרינן פי' יורד וסותם מב' רוחות נמי אי ב' רוחות ממש אי ב' רוחות היינו קרן זויות סוף סוף פי תקרה יורד וסותם:
אמרי בי בירב משמיה דרב כו'. לרש"י רב אוקים לה בדעבידא. כי אורזילא דליכא פי תקורה ודמי לחצר ובעשר דמרוח א' פתחא ומשתי רוחות דהיינו קרן זויות לאו פתחא הוא אבל ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' פירצה היא. ושמואל אמר אפי' ביתר מי' וע"כ בדלאו באלכסון דאי באלכסון דהיינו כי אורזילא ליכא תקרה וביתר מיו"ד אפילו מרוח אחד נמי אלא דלאו באלכסון ואיכא תקרה והיינו דפריך מ"ש כו':
בתוס' א"נ בקרן זויות משום דאיכא תרתי לגריעותא כו' לדידהו קרן זויות פירצתי' חמירא מפירצה דיתר מיו"ד ולהך לישנא דאמרת ביתר מיו"ד כ"ע לא פליגי ואפי' רב מודי דלא אמרינן יורד וסותם ובקרן זויות האמרת רב לא אמר כשמואל דא"כ הו"ל אכסדרה אלמא יתר מיו"ד חמירא הא לא קשיא התם יתר מיו"ד ומילואה הא ודאי חמירא מקרן זויות דאית לה שם מחיצות. הכא תרויהו בדאיכא שם מחיצות קרן זויות חמירא אלא אי קשיא הא קשיא דאמרי רב דלא אמר אפי' יתר מיו"ד וחצר משום בית משום דס"ל דביתר מיו"ד לא יתיר ר"י אף לאותה שבת כמו בקרן זויות. והא הכא תרוייהו אית להו שם מחיצה ויתר מיו"ד חמירא:
עוד אמרו ולוקמה בב' רוחות זו כנגד זו ומפרקי לה דומיא דחצר דלא הוי מפולש וקשיא לן הא ניחא לרב דחצר לא מיתוקמא במפולש דאי בעשר מב' רוחות נמי פתחה הוי ואוקמוה בקרן זויות בית נמי אע"ג דאיכא לאוקמוה במפולש ובמילואה או ביתר מיו"ד דלא הוי פתחא ומחד רוחא אמרינן יורד וסותם מתרי רוחי ומפולש לא אמרינן יורד וסותם קתני בית דומיא דחצר דליכא לאוקמה במילואה או ביתר מיו"ד דא"כ מרוח א' נמי אלא בקרן זויות בית נמי דומיא דחצר אלא לשמואל דאמר קתני חצר מב' רוחותיה משום בית לוקמא כולה מתני' במפולש ביתר מיו"ד ואיכא גפופי וחצר אפי' מרוח א' הוי פירצה אלא קתני מב' רוחות משום בית ובית מרוח אחד יורד וסותם ובמפולש לא אמרינן יורד וסותם. והריטב"א מפרק לה דהא דאמרינן במפולש דכולי עלמא לא אמרינן יורד וסותם הני מילי במילואה ובהכי קמיירי הא דסוכה והא דגשרים המפולשין דרבנן אסרי אבל בדאיכא גיפופי אפילו מפולש נמי אמרינן יורד וסותם ואפילו ביתר מיו"ד וקשיא הניחא לשמואל דמפולש ובמלואה לא מיתוקמא דא"כ אפי' מרוח א' נמי אלא לרב אכתי תיתוקמא במפולש ובמלואה דאפי' רב מודי דלא אמרינן יורד וסותם ומרוח א' אמרינן ופליגא דהרשב"א דאמר הרשב"א בית שנפרץ זה כנגד זה מפולש אפי' פירצה פחותה מיו"ד ואפי' לא נפרץ במילואה אין פי תקרה סותם אלמא לא ס"ל הא דהריטב"א וצרכינן לפירוקא קמא דסתמא ואפי' מב' רוחות כמין גא"ם:
איכא למימר הא דאמרינן ושמואל אפי' ביתר מעשר להך לישנא דאמר ביתר מיו"ד כ"ע לא פליגי כי פליגי ביו"ד ולשמואל ל"ש יו"ד ל"ש יתר מיו"ד לא אמרינן יורד וסותם ומתני' מרוח א' אפי' יתר מיו"ד אמרינן יורד וסותם ובקרן זוית וקירויו בארבע אפי' יו"ד לא אמרינן יורד וסותם. אבל להך לישנא דביתר מיו"ד פליגי וביו"ד מודי שמואל קמוקים שמואל ביתר דוקא אבל ביו"ד אפי' בקרן זוית וקירויו בד' אמרינן יורד וסותם דהיינו אכסדרה. ולהך לישנא דביו"ד פליגי רב לא אמר כשמואל דא"כ הויא אכסדרה אע"ג דביתר מיו"ד מודי רב:
אמרינן להך לישנא דרב דאוקים בעשר עדיפא דקתני מתני' סתמא נפרצה משתי רוחות מ"מ בין בעשר בין ביתר אבל מרוח א' מיתר בעשר. אבל רב אי אמר כשמואל על כורחי' ביתר דוקא אבל ביו"ד אפי' מב' רוחות מותר וסתמא בדוקא ביותר מיו"ד לא רויחא לאוקמא והיינו דקאמר א"כ הו"ל אכסדרה ורב לטעמי' דאמר באכסדרה ביו"ד מותר:
כי לית לי' כו'. רש"י מתני כי לית לי' בד' אבל בג' אית לי' וכיון דאית לי' בג' מ"מ קשיא משתי רוחות נמי לימא יורד וסותם. וכי תימא אימא שמואל אפי' בב' לית לי' ובא' אית לי' והא דקמיפלגי באכסדרה בבקעה דלית לי' מחיצות כלל להודיעך כחו דרב דאפי' בד' חית ני' ח"נ התם בין באכסדרה פרוצה בד' בין באכסדרה פרוצה בב' ובתרוי' קמיפלגי דרב אית לי' ושמואל לית לי'. אפושי פלוגתא לא מפשינן וכיון דרב אפי' בד' אית לי' שמואל נמי בד' הוא דלית לי' הא בג' אית לי'. א"נ אנן לר' יודא קיימינן וב' מחיצות לר' יודא כג' מחיצות לרבנן וכי היכי דלרבנן אמרינן בא' ה"נ לר' יודא אפי' בב' אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואלמה א"ר יודא אסורין לעתיד לבוא. וכ"ת אי לר' יודא ת"ל דתנן הבונה עלי' כו'. תריץ האיכא למ"ד התם משום דקסבר ר"י ב' מחיצות דאורייתא ואימא מדרבנן בעינן פסין:
הא דפרישו רבנן דתוס' כי לית לי' בג' ורביעי פרוץ במליאה אבל בד' כו'. קשיא תינח יתר מיו"ד ולהך לישנא דאמרת ביתר פליגי אלא להך לישנא דאמרת ביו"ד פליגי האי שם מחיצה ברביעית לשמואל דמודי לרב דאמרינן פי תקרה יורד וסותם למה לי פי תקרה רביעית בפס ד' או לחי בלאו פי תקרה שרי
וקירויו בארבע לרש"י הו"ל ב' פיות בד"ט וחד בחמש אמות נכי ד"ט וחד בחמש ועוד נכי ד"ט ורש"י לא דק בהנך ד' טפחים והא קשיא לן טובא כי איכא ד' פיות מאי הוי אימור דאמר שמואל בד' רוחות פרוצות דליכא מחיצות כלל אבל הכא דאיכא מחיצות מה לי חד מה לי מאה ובמאי עדיפא חדא פה ארוכה מד' קצרות:
להר"י דאלכסון קשיא הא דרב כהנא דפרק קמא מניח את הקורה באלכסון ואמר רבא טעמא דקסבר קורה משום מחיצה ובאלכסון נמי הוי מחיצה אלמא אמרינן פי תקרה וכו' באלכסון:
בעשר כ"ע לא פליגי פירש רש"י דהויא פתחא פירשוה הריטב"א אי לא הוי מילואה והיינו דרש"י והיינו דרבנן דתוס':
ביתר מיו"ד דכ"ע לא פליגי ובד' רוחות אבל בג' אפי' יתר מיו"ד ואפי' לשמואל אמרינן יורד וסותם כדתנן בב' רוחות בקרן זויות וקירויו בד' הא מרוח א' אמרינן יורד וסותם אפילו ביתר מיו"ד והיינו בג' לרש"י:
למ"ד ביו"ד דכ"ע לא פליגי לרש"י מתניתין דתנן מב' רוחות ואוקמוה שמואל בקרן זוית ובד' אע"ג דבכל פה ליכא יו"ד. וכ"ת מאי ביתר מיו"ד דקאמר שמואל דאיפרצה טובא דבכל פה איכא טפי מיו"ד הא שמואל אפי' ביתר מיו"ד קאמר וה"ה יו"ד שאני קרן זוית דכיתר מיו"ד דמי דאידי ואידי לאו פתחא נינהו ולמ"ד ביתר מיו"ד דכ"ע לא פליגי ס"ל דקרן זוית לאו כיתר מיו"ד דמי דאלת"ה רב מ"ט לא אמר כשמואל והא הכא דבקרן זוית היא ואן כיתר מיו"ד דמי הא ביתר מיו"ד מודה רב דלא אמרינן יורד וסותם:
והא דאילת ביתר מיו"ד כ"ע לא פליגי הנ"מ במלואה דאיכא תרתי לגריעותא אבל ביו"ד אפי' במלואה לרב או בדאיכא גיפופי ואפי' ביתר מיו"ד ואפי' לשמואל אמרינן יורד וסותם דאי לא תימא הכי תיקשי מתני' לדידי' דאוקמה אפי' ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' נמי:
והא דרב ושמואל הראב"ד אוקים להא דרב שהקירוי שלם ולא אמרינן יורד וסותם אלא כנגד הכתלים והוא באלכסון ובאמצע תקרה והרז"ה והריטב"א משמי' דר"ת אוקמו להא דשמואל בהכי והיינו בד' שהקירוי עומד בד' הכתלים. והא דרב אוקמוה בנפרץ באלכסון כהר"י ופריש לה הרז"ה דנפרץ באלכסון דכ"ע לא פליגי דלא אמרינן יורד וסותם כרב כי פליגי בקירויו שלמין לרב סותם לשמואל אפי' בזה אינו סותם. ואנן דקיי"ל כרב להראב"ד בקירוי שלם אינו יורד וסותם ואם נפרץ באלכסון סותם ולהר"י נפרץ באלכסון אינו סותם ובשלם סותם והרשב"א אמר (עבודת הקודש סוף שער א') נפרץ באלכסון אינו סותם וקירוי שלם סותם ואמר ויש מגדולי המורים שהורו בהיפוך וכו'. וכן אמר הרב המ"מ והיינו הר"י והראב"ד והרשב"א דאמר במילואו ויותר על יו"ד אינו סותם כלישנא בתרא וכדאמרי הרז"ה והריטב"א השתא אפי' לדידהו דאוקמי להא דאלכסון כהר"י היכא דניפרץ ביתר מיו"ד אפי' קירויו שלם אי איפרץ דפניו באלכסון לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם דלא עדיפא קרן זוית ממילואו וכן אמרי בהדיא הרז"ה והריטב"א הלכה כלישנא בתרא דביתר מיו"ד לא אמרינן יורד וסותם כל שהוא בקרן זוית או במילואו ואמר הרז"ה להך לישנא לא פליג רב אשמואל דאיכא לאוקמה מתני' בקרן זוית ובד' וביתר מיו"ד אלא רב ניחא לי' לאוקמא ביו"ד ובאלכסון ושמואל ניחא לי' לאוקמה ביתר מיו"ד ובקירוי שלם. והא דאמר הרשב"א נשאר הקירוי שלם סותם. לא אמרן אלא ביו"ד אבל ביותר מיו"ד לא. מיהא מדברי הרא"ש ורבנן דתוס' משמע דקרן זוית שם מחיצות איקרי ועדיפא ממלואו. ולדידהו אפי' ביתר מיו"ד נמי וניחא הא דאמרינן רב לא אמר כשמואל רב לטעמי' והרשב"א נמי אימא כוותי' ס"ל ואמר נשאר הקירוי שלם סותם אפי' ביתר מי' והא דאמר הרז"ה להך לישנא דאמר בעשר כ"ע לא פליגי שמואל דאוקמה למתני' בד' ביתר מיו"ד קשיא מאי אפי' ביתר מיו"ד דאמר הא ביתר מיו"ד דוקא דביו"ד אמרינן יורד וסותם וצ"ל האי אפי' אחצר אבל בית ביתר מיו"ד דוקא והראב"ד דאוקמה להא דרב בקירוי שלם ש"מ לית לי' דר"ת דאמר מב' רוחות כמין גא"ם לרב יורד וסותם דאי כר"ת השתא התם דליכא דפנות כלל אמרת פי תקרה יורד וסותם. הכא דאיכא דפנות עד יו"ד מיבעיא. והריא"פ נמי דאמר בדרב ואע"ג דליכא אלא ג' מחיצות ג' אין הא ב' לא. וכן הרמב"ם אמר בת ג' מחיצות ש"מ לית להו דר"ת ולא אמרינן יורד וסותם אלא במחיצה רביעית. ולדידהו הא דאמרינן משתי רוחות נמי נימא יורד וסותם משום דאוקים רב בחצר בקרן זוית וסתמא בית נמי דומיא דחצר ואיכא שם מחיצות. ולשמואל משום דאכתי לא אסיק אדעתי' כלל לאפלוגי במחיצות כדאמר הרא"ש. וכי אסיק כי לית לי' בג' אבל בד' אית לי' הו"מ לאוקמה אפי' דלאו בקרן זוית ומרוח א' אמרינן יורד וסותם ומב' רוחות לא אמרינן:
וכמה קשיא האי שמעתא דרש"י קשיא כדאותבוהי רבוותאי ותו הא דפריש וקירויו בארבע מכדי תוך מחיצות הוא דאיפרץ מה לי ד' מה לי חדא ארוכה וכי שאני לי' לשמואל משום דלית לה מחיצות וכדאמרן. ותו הא דפצמין כדאמרן ודהר"י ודשאר רבוותאי קשיא הא שמואל גופי' לא אמר בהדיא הא דקירוי בד' אלא אפי' ביתר מיו"ד הוא דאמר ותו לא אלא תלמודא הוא דקא מתרגמא אליבא דשמואל הכי כדאמר מי אית לי' לשמואל וקאמר כדאמרו בי' רב ה"נ. ואי שמואל בהדיא אמר הכי למה לי' לאיתויי מדאמרו בי רב הניחא לרש"י דביתר מיו"ד ליכא לאוקמה כרב דכמאן דלית לי' לבית תקרה דמי וכחצר דמי ואי ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' נמי אלא לדידהו דביתר מיו"ד נמי מיתוקמא הא דרב דמרוח א' אמרינן יורד וסותם ופירצה דקרן זוית לא אמרינן יורד וסותם ולא פליג שמואל אלא בחצר דרב אוקים לה ביו"ד דוקא ובקרן זוית דאי ביתר מיו"ד אפי' מרוח א' נמי ושמואל אוקמא אפי' ביתר מיו"ד וקתני מב' רוחות משום בית מנא לי' לתלמודא דשמואל אוקים למתני' בקירויו בארבע ודלא כרב אימא שמואל נמי בקירויו באלכסון קא מוקים למתני' כרב ותו לוקמא בב' רוחות זה כנגד זה כדקשו בה קמאי ולמאן דלית לי' דר"ת מתני' לא תיקשי כלל אפי' דלאו בקרן זוית ולשמואל בחצר נמי דלאו בקרן זוית מיתוקמא ומאי דוחקא לאוקמא בקרן זוית כיון דבחד רוחא אמרינן יורד וסותם ובתרי רוחי לא אמרינן כלל יורד וסותם אפי' כמין גא"ם ולהרז"ה וכולהי פירוקי סוגיין קשיא וחזינן אנן דרב דאמר וקירויו באלכסון כרש"י ובדהאי אלכסון בכולהי כותלי כגון דקרי לי' לביתא בשיפועא נוטה למעלה כזה או כזה ואי לא ניחא לך משום דלא אמר כי אורזילא תיהוי בדאנח לה לתקרה באלכסון נוטה לצד פנים או לצד חוץ ולישנא דהרמב"ם הכי משמע וכל גווני אלכסון לא אמרינן בהו יורד וסותם אלא בדמנחא בשוה ושמואל דאמר ביתר מיו"ד לא מצי מוקים לה כרב דא"כ מרוח א' נמי לא דפתחא לא הוי ופי תקרה ליכא בכולה כותל ורב ביו"ד הוא דמוקים לה דמרוח א' הויא פתחא. ומתנינן כי לית לי' בג' אבל בד' אית לי' כדמתני ר"ח וכולהי רבנן ומתרגמינן לה הכי כי לית לי' בדופן ג' אבל בדופן רביעי אית ליה ורב ושמואל באכסדרה פרוצה משתי רוחותי' כמין גאם הוא דקמיפלגי דבכולהי גווני מצינו לאכסדרה ומוקמינן לה בהכי רב סבר אמרינן בב' רוחות כמין גא"ם יורד וסותם ושמואל סבר בחד רוחא אמרינן בתרי רוחי לא אמרינן וכי היכי דאחצר הוינן אילימא ביו"ד מ"ש מרוח אחד כו' והוי בה רבנן קמאי לוקמא בפרוץ מרובה ופריקו לה לר' יודא פריך ה"נ הואיל ורישא ר"י היא קפריך מכדי שני מחיצות לר"י כג' מחיצות לרבנן וא"נ בבונה עלי' טעמא דר"י לאו משום פי תקרה אלא משום דקסבר ב' מחיצות דאורייתא כדאמרינן בשמעתין ובבית לא מהני קורה אלא פסין בעינן מ"מ כיון דרב ושמואל דכ"ע לא פליגי במחיצה רביעית דאמרינן פי תקרה יורד וסותם אפי' לרבנן דקי"ל כוותי' ממילא לר"י אפי' בב' מחיצות ואפי' מפולש:
שמעינן משמעתין נפרצה הבית במלואו מרוח אחת אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומדברי הרמב"ם למדנו דהאי לאו מחיצה דאורייתא היא אלא רבנן הוא דשויוה לפי תקרה כמחיצה דלמחות וליסתם דאמר והזורק מרה"ר לתוכה פטור כזורק למבוי סתום שיש לה קורה וקשיא לן אביי דאכשר סיכוך ע"ג אכסדרה אמרינן אביי כרב והא מחיצות סוכה דאורייתא. ולהרז"ה והרשב"א והריטב"א לא אמרן אלא בנפרץ ביו"ד אבל יתר מיו"ד ובמלואה לא כלישנא בתרא. ואי איכא פס ד' או ב' משהויין אפי' ביתר מיו"ד יורד וסותם והריא"פ דלא מייתי להא כלל וכן הרמב"ם לא מפליג בה מידי ס"ל הלכתא כלישנא קמא ואפי' ביתר מיו"ד ומלואה נמי וכן אמר הרא"ש משום דבשל סופרים הלך אחר המיקל והרז"ה גופי' דפריש ללישנא בתרא רב ושמואל לא פליגי השתא הא דקאמר סתמא דתלמודא רב לא אמר כשמואל רב לטעמי' ללישנא קמא הוא דאמר ומדסתים ואמר הבי ש"מ הלכתא כוותי' ואי תימא בהא דלא כהרז"ה אלא קרן זוית עדיפא ממלואה וכדמשמע מדהרא"ש ורבנן דתוס' ומהנך רבוותאי דלית להו דר"ת ואפי' לרב מב' רוחות לא אמרינן יורד וסותם אפי' כמין גא"ם ושמעתין משום דקרן זוית שם מחיצות איקרי ועדיפא במלואה לדידהו מהא ליכא למשמע מינה נפרץ מב' רוחות זה כנגד זה לא אמרינן יורד וסותם לכולהי רבוותאי לבר מרש"י דאפי' מד' רוחות אמרינן יורד וסותם להרשב"א אפי' דאית להו גיפופי עד שיהא עומד מרובה ולהריטב"א לא אמרן אלא במלואו אבל אית לי' פס ד' או ב' לחיין אפילו במפולש אמרינן יורד וסותם ונפרץ מב' רוחות כמין גא"ם לר"ת ולרבותינו בעלי התוס' אפי' במלואן אמרינן יורד וסותם ולהריא"פ והרמב"ם והראב"ד לא אמרינן יורד וסותם אלא במחיצה רביעית. נפרץ בקרן זוית ונפרץ הקירוי עמו באלכסון להר"י ולרבוותאי דעמי' לא אמרינן יורד וסותם ולהראב"ד אמרינן יורד וסותם נשאר הקירוי שלם להראב"ד לא אמרינן יורד וסותם לרבוותאי אמרינן יורד וסותם ולהרז"ה והריטב"א אי ביתר מיו"ד הוא לא אמרינן יורד וסותם