אור ברסלב
גאון יעקב על עירובין פרק תשיעי – כל גגות › דף צא:

גאון יעקב על עירובין· רבי יעקב כהנא

פרק תשיעי – כל גגות · דף צא:

דף צא.

ת"ש אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' וממתניתין דתנן כל שגבוה יו"ד למרפסת פחות מיכן לחצר לא תיקשי במאני דחצר ליסתר כולהי הא חצר ומרפסת רשות אחד הן דאימא מתני' במאני דבתים.

טעמא דלא עירבו הא לא אע"ג דבהדי ערבו קתני בד"א בעירבו קאמר מדיוקא משום דאימא רישא אמאני דבתים וקאמר בד"א בעירבו ואמאני דבתים אלא סיפא קשיא לי' דקתני אבל לא עירבו רשות אחד הן האי לא עירבו בד"א בכלים ששבתו בבתים אבל בכלים ששבתו בחצר מיבעי לי' מכלל דבעירבו אפי' כלים ששבתו בחצר נמי לא:

בתוס': דלשמואל דוקא ארישא קאי וכו' וה"ק בד"א בעירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן כל שגבוה יו"ד למרפסת דאפי' במאני דבתים שרו דלדידהו בשלשול ולחצר בזריקה וחצר אפי' במאני דחצר אסירא דלמא אתו לטלטולי מאני דבתים אבל לא עירבו וליכא מאני דבתים כולן רשות אחת ושרו בני חצר לטלטולי מאני דחצר אע"ג דגבוה יו"ד ובני עלי' דלא מצו לטלטולי מאני דמרפסת להתם לא יטלטלו כלל דכי לא עירבו מאני דעלי' ודאי אסיר בני דעלי' גופי' אסרי אהדדי וסיפא דפחות מיכן לחצר לא שאני בין עירבו ללא עירבו דאידי ואידי לחצר ולא לעלי' ובעירבו אפי' מאני דבתים ובלא עירבו יטלטלו מאני דחצר אבל בני עלי' דלא מצו לטלטולי אלא מאני דעלי' אסורין ודחיקא מלתי' ולדעתן הא לאו מרבותינו בעלי התוס' הוא דקושיא מעיקרא ליתא דלשמואל אע"ג דמרפסת בנחת לא מצו לטלטולי להתם דא"כ בעירבו פחות מיכן לחצר הא לזה בפתח ולזה בפתח הוא דבני עלי' נמי מצי לאשתמושי התם דרך המרפסת דסלקי לה מעלי' למרפסת דרך סולם מ"מ בקשה מצו לאשתמושי וכגון דמופלגת מרפסת מן התל ד' ובעירבו נותנין אותו למרפסת דמצו לאשתמושי בשלשול מעלי' להתם פחות מיכן לחצר דהו"ל לחצר כפתח ולעלי' או בשלשול מעלי' או בזריקה ד' ממרפסת אבל בלא עירבו וליכא מאני דבתים ודעלי' תרוי' שריין חצר במאני דחצר ומרפסת במאני דמרפסת דמצו לאשתמושי להתם בקשה ומתני' דתנן בד"א בסמוכה אבל במופלגת אפי' גבוה יו"ד לחצר דעלי' נמי מופלגת ואף לחצר ותרוי' אסירי כדאוקימנא התם ואיכא נמי לאוקמא לשמואל במרפסת סמוכה וכ"ת בעירבו אמאי לחצר לזה בפתח ולזה בפתח הוא דסלקי למרפסת דרך סולם הא קי"ל סולם תורת מחיצה עליו להקל ולא מצו למיסר עלה דחצר ובני עלי' אסירי דלחצר בפתח הוא ואסרי עלי' ואע"ג דמתניתין לא ניחא לי' התם לאוקמא הכי אליבא דרב וכדפרשינן התם משום דבכל גווני קמיירי ואע"ג דמיפלגא מרפסת כדאמרן התם. אבל מתניתא איכא לאוקמא דה"ק בד"א דבכל גווני גבוה יו"ד למרפסת פחות מיכן לחצר בעירבו אבל בלא עירבו רשות אחד הן וכוון דרשות אחד הן איכא גווני דכולהי שריין

הא מני רבנן היא וקסבר שמואל דבשלש חצרות איכא למיגזר טפי מעירבו דהכא אמאני דחצר כדאמרן ור"ש דלא גזר התם אלמא קסבר אפי' היכא דאלימא גזירא לא גזרינן הכא מיבעיא דלא גזר אלא הך מתניתא דגזרה נמי הכא אמאן תרמי' ע"כ רבנן היא דגזרי התם וס"ל דאפי' הכא דלא אלימא גזירה גזרינן ואנא הכא דלא אלימא גזירה ס"ל כר"ש דאפי' התם לא גזר הכא מיבעיא והתם דאלימא גזירה ס"ל כרבנן דגזרו:

ת"ש חמש חצרות כו' למאי דפרישנא אהא דאמרינן בפ' ר"א דמילה לרב בעירבו אין מטלטלין אלא בד"א משום דאיכא מאני דבתים ואינהו הא אסירי למבוי הו"ל מבוי שלא נשתתפו אבל לא עירבו דליכא מאני דבתים ומאני דחצר הא שריין כמבוי שנשתתפו דמי דמבוי וחצר רשות אחת היא ואפי' לשמואל ור' יוחנן וכדאמרן בעובדא דהמן בר ריסתק בריש הדר הו"מ לשנויי הכא לשמואל ור' יוחנן דר"ש אסיפא קאי דקתני ובמבוי אסו' ואמבוי עצמה כדס"ד בשמעתין לסיועי לרב מהא וקא"ר שמעון כל זמן שהן של רבים ולא עירבו אפי' בתים אהדדי כולן רשות אחת הן דמאני דבתים ליכא הכא לאפלוגי בין הרשויות ומאני דחצר שריין אהדדי וכוון דרשות אחד הן מבוי גופא נמי שריא ולאפוקי עירבו דמיפלגי רשויות במאני דבתים מבוי עצמה אסורה אלא דמשמע לי' דר"ש דאמר רשות אחד הן למישרינהו אהדדי קאתי וטעמא דלא עירבו הא עירבו לא שריין אהדדי לישנא דתוספתא נמי הכי דתניא ור"ש מתיר וכן הי' ר"ש אומ' מות' להכניס ולהוציא ממבוי לחצ' ומחצ' לגג ומגג לקרפף שכל זמן ששכחו ולא עירבו כולן רשות אחת הן ואע"ג דאיכא למימ' האי שכל זמן ארישא הלכך מתיר במבוי הואיל ומות' ממבוי לפצ' ולא עירבו וליכא מאני דבתים כולן רשות אחת הן ולא מיפלגי רשויות אהדדי מ"מ טפי משתמע לישנא אסיפא דלהכי שרי ממבוי לפצ' וכו' שכל זמן שלא עירבו רשות אחת הן א"נ לא מוקמינן הכי כי היכי דלא לסתייע רב דמבוי שלא נשתתפו דקים להו דאיכא דפליגי עלי' דרב וסברי מבוי שלא נשתתפו מות' לטלטל בכולו וכדאמר בירושלמי שלהי הדר דר' יוחנן פליג ואמר מות' לטלטל בכולו ואע"ג דתלמודא דבבלי לא מייתי למאן דפליג עלי' דרב בהא מ"מ קים להו דאיכא דפליג ואי הוה מוקים לה הכי תיקשי למאן דפליג עלי' דרב בהא מיהא רבוותאי לא פרשו לההיא דהתם הכי כדאמרן בעובדא דהמן ב"ר ריסתק ולדידהו לא קשיא ולא מידי:

כלים ששבתו בחצר מות' לטלטלן בחצר בחצר אחרת דבאותה חצר אפי' כלים ששבתו בבתים והוציאן בשוגג או דרך מלבוש מותר לטלטלן כדאוקימנא למתני' לרב בכומתא וסודרא וקאמ' ר' שמעון אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית אין כולן רשות אחת חצר וחצר או גג וחצר או קרפף וחצר הוא דאסור הא בחצר גופה שרי וכן אמר רש"י בריש ר"א דמילה דבחצר גופה אפי' כלי בית שהוציאן דרך מלבוש לחצר שרי. והכא פרישו לה הכא רבנן דתוס' דבחצר אחרת קאמ' ואבע"א הכא באותה חצר כדאזדא לישנא דמותר לטלטל בחצר וכדקתני ובמבוי אסו' דלרב כלים שבמבוי באותה מבוי קאמ' דכוותי' בחצר באותה חצר וכן למאן דפליג עלי' דרב וקתני ולמבוי אסו' איכא למימ' קתני באותה חצר עצמה. מותר וממנה למבוי אסו' ותנא טלטול חצר גופה קמ"ל מהו דתימא חצר שלא עירבה ככרמלית שויוה רבנן ולא ליטלטל בה אלא בד"א קמ"ל מות' לטלטול בכולה ואי תנא מותר לטלטל בחצר תיקשי לך מכדי מבתים לחצר אסור אלא הי כלים התירו לטלטל בחצר להכי פירושי קא מפרש תנא כלים ששבתו בחצר מות' לטלטל בחצר ובטלטול מחצר לחצר לא קמיירי וכומתא וסודרא לא שכיחי ולא פסיקא לי' לתנא למיתני' וקתני כלים ששבתו בחצר דשכיחי ופסיקא לי' למיתנינהו ואגב אורחא אשמעינן דמחצר למבוי אפי' כלים ששבתו בחצר נמי לא וטלטול מחצר לחצ' איכא למישמע מדקתני מחצר למבוי לא הא מחצר לחצ' שרי אלא דלא תימא חצר שלא עירבה אין מטלטלין אלא בד' ומחצר למבוי אפי' שתי אמות בחצר ושתי אמות במבוי אסור דבכה"ג מחצר לחצר שריא קמ"ל מותר לטלטל בחצר:

והא ליה ערבו קתני פירש"י לגמרי משמע אמר הריטב"א ור"ח פירש דלא קרינן עירוב אלא לחצרות עם בתים דאלו חצרות בהדי הדדי שיתוף קרינן לי' וכו' וקשיא לן והתנן עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי והתם חצרות בהדי הדדי הוא הלכך חזינן דרש"י ור"ח מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי דבלגמרי קרינן עירוב משום דאיכא נמי עירוב דבתים אבל עירוב דחצרות לחודי' שיתוף קרינן לי' והיינו דאמ' רש"י לגמרי משמע והיינו דאמר ר"ח דאי בתים עירבו ולא עירבו בחצרות שיתוף קרינן לי' והא דתניא בתוספתא שלהי פרק ה' חמש חצרות פתוחות לבית שער ושכחו ולא עירבו מותרין בחצרות ואסורין בבית שער חמש דיאטות פתוחות לאלקוס ושכחו ולא נשתתפו מותרין בדיאטות ואסורין באילקטו מדקתני מותרין בחצרות מכלל דחצרות עם בתים עירבו וחצרות בהדי הדדי הוא דלא עירבו ולמאי דמשנינן הכא התם נמי מאי לא עירבו לא נשתתפו ולא קתני לא נשתתפו כדקתני סיפא דהתם נמי בחצרות פתוחות זו לזו והואיל ויכולות לערב דרך פתחיהן קתני לא עירב דזימיין דקרינן לה עירוב וכדקארי לה בהדר ודיוטאות סתמא לא פתיחי אהדדי ומשתתפין דרך האלקיט קתני לא נשתתפו מיהא חזינן דהאי פתוחות זו לזו דאייתוה הכא ט"ס הוא חדא דאי לא עירבו חצרות בהדי הדדי לא הוה מקשי ומאי לא עירבו דהאי עירוב קרינן לה ושוה בכל דבר לעירובו בתים לענין פת ולענין נתינתו בבית ותנן עירבו בחצרות ולא נשתתפו במבוי ואמרינן נמי עלה ר"מ היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף ובשתי חצרות זו לפנים מזו תנן נתנו עירובן ובירושלמי נמי אמרינן עלה דעירבו בחצרות ר"מ היא דאמר ע"י עירוב וע"י שיתוף ותו לרב דלא תני בעירבו בחצרות פתוחות זו לזו משום דלא הוה בתים וחצרות פתוחין לתוכו ולא ניתר בלחי וקורה קשיא הך דהכא דקתני פתוחות זו לזו ולר"ש אפי' מחצר למבוי מותר ולא מיבעיא במבוי עצמה ורבנן נמי טעמא דלא נשתתפו הא נשתתפו מותר והריא"פ והרמב"ם אמרו הלכתא כרב בהא. ותו הכא דלא אתי אלא למיתני' פלוגתא דר"ש ורבנן בחצר ומבוי שלא נשתתפו לר"ש רשות אחד הן ולרבנן כל אחד רשות לעצמו פתוחות זו לזו מאי בעי הכא אלא לא מתנינן הכא פתוחות זו לזו ומתנינן חמש חצרות פתוחות למבוי והכי תניא בתוספתא וקאמ' מאי לא ערבו חצרות בהדי הדדי דרך המבוי ומקשי מאי לא עירבו הא שיתוף קרינן לי' בכל מקום ודחיק ומוקים מאי לא עירבו לא נשתתפו והיינו דאמר ר"ח דאלו חצירות בהדי הדדי שיתוף קרינן לי' דמתניתין דעירבו בחצירות דרך פתחיהן קתני אבל הכא דרך מבוי שיתוף קרינן לי' ורש"י מתני פתוחות זו לזו ורב ה"נ דלא מתני כדלא מתני במתניתין ותלמודא אייתוה כדאיתני' קמי' וכי היכי דאייתוה למתניתין דהדר וקאמ' ר"מ היא כמאן דמתני והא דקתני הכא פתוחות זו לזו מלתא אגב אורחא קמ"ל דבעירבו חצירות אהדדי דכ"ע סומכין על עירוב במקום שיתוף ופירש להא דקשיא לי' ומאי לא עירבו אע"ג דחצירות דרך פתחיהן עירוב קרינן לי' בעלמא הכי קא קשיא לי' ומאי לא עירבו סתמא דלגמרי משמע ואי איתא לא עירבו החצירות זו עם זו מיבעי לי' ומדסתם ותני מכלל דלא עירבו כלל קאמר ומשני לא נשתתפו בשיתוף דמבוי כלל:

לימא מסייע לי' לר' זירא אמר רב דלא עירבו לרבנן כעירבו לר"ש דמי עירבו לר"ש טעמא מאי כדא"ר אסי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים וליכא ולרבנן חצירות גופי' גרמו שיאסרו:

מהו דתימא כו' בתוס' ואע"ג דרבנן דג' חצרות גזרו וכן בברייתא דגג וחצר כו' ולדעתן אטו כולה מתניתא דתנו מילתא דתנן במתניתין או במתניתא אחריתי תיקשי לך וה"נ אשמעינן היא מתניתא דאפי' בלא עירבו אסרו רבנן מחצר למבוי דלא תימא הכא בעירבו אע"ג דשמעינן לה דעירבו מחצר לחצר נמי אסר ממתניתא אחריתי או ממתניתין ועוד אנן הא השתא לאו אליבא דרב קיימינן ואי ממתניתין דג' חצירות ה"א התם הוא דגזור הכא לא גזור דשמואל נמי הא התם ס"ל כרבנן דגזור והכא כר"ש ס"ל דלא גזר ולר' יוחנן א"נ ר' יוחנן התם נמי כר"ש ס"ל כרב מי לא צריכא לאשמעינן דלא תיפליג בהכי ור' יוחנן הא הכא ס"ל כר"ש דלא גזר ולא גרע דהכא מדהתם ותו התם הא עירבה אמצעית בהדי חיצונות ואי לאו לאפוקי מחצר לחב' למאי עירבה וכי מפקי מאני דידה אתו לאפוקי נמי מאני דחיצונה אבל הכא דבלא עירבו לא רגילי ולמאי דאוקמינן אליבא דשמואל ור' יוחנן דמאי לא עירבו לא נשתתפו אבל בתים דמצר עירבו אהדדי אפי' למאי דאסקינן הא דקתני וכלים ששבתו בחצר מות' לטלטלן בחצר לרבנן מחצ' לחצ' אפי' עירבו שרי ולא גזור ומחצר למבוי אפי' לא עירבו אסו' וגזירה דמאני דבתים לית להו אלא הא דתניא בחצר ומרפסת דבלא עירבו כולהי חדא רשותא נינהו הא עירבו לא מני וצריכא למימ' תרי רבנן נינהו ורבנן דהכא בהא כר"ש ס"ל דלא גזר בעירבו אלא היכא דשרי בכל גווני שרי ושמואל נמי בהא כהנך רבנן ס"ל ודחיקא לן למימ' הכי ורבותינו בעלי התוס' נמי לא פרישו אלא למאי דס"ד דכי פליגי רבנן הנ"מ היכא דעירבו אבל למסקנתא לא ואיתחזיא לן למאי דס"ד דלא עירבו אפי' מחצר למבוי שרי אלא הא דקתני אסו' למבוי בעירבו ובחצ' עירבו נמי שריא אבל כי אשמעינן משנה יתירה דלמבוי לא עירבה נמי אסו' גלויי גליא דרישא נמי הכי קתני ולא נשתתפו ובין שעירבו בין שלא עירבו אסו' למבוי וכלים ששבתו בחצר ולא נשתתפו ולא עירבו מות' לטלטלן בחצר וממילא משמע לי' כיון דלא שרינן לחצר אלא כלים ששבתו בחצר וכי עירבו האיכא כלים ששבתו בבית ואיכא למיגזר דלמא אתו לאפוקי מאני דבתים אלא בלא עירבו ולמבוי אסו' אפי' בלא עירבו דאי מרישא ה"א מבוי דאסו' בעירבו וחצר אפי' בעירבו שרי קמ"ל ולמבוי אסו' אפי' היכא דלא עירבו לחצר דקתני בדלא עירבו אבל בעירבו חצר נמי אסו' ור"ש נמי קאמ' לא נשתתפו ובין עירבו בין שלא עירבו ותנא לא נחית לאשמעינן אלא פלוגתא דר"ש ורבנן בחצר ומבוי אבל הא דפליגי בעירבו לא נחית לאשמעינן:

תוכן העניינים

גאון יעקב על עירובין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה